שבוע המסחר שהסתיים ב-21/08/2026 היה שבוע של תנועה מתואמת בשווקים: מניות בירידות מתונות, לצד עליות חדות בסחורות – נפט וזהב – ותשואות אג”ח עולות. תל אביב סיימה את השבוע בירידות קלות כשמדד הבנקים שוב מפגין עמידות יחסית לשאר השוק, בעוד וול סטריט רשמה שבוע חלש יותר בהובלת מניות הטכנולוגיה. בסקירה הזו נעבור על התמונה המלאה: מדדי המניות בישראל ובארה”ב, שוק המט”ח, שוק האג”ח, ושוק הסחורות – ונסביר מה המשמעות עבור מי שחוסך ומשקיע לטווח הארוך.
אחד המאפיינים המעניינים של השבוע הנוכחי הוא הניתוק היחסי בין ביצועי שוק המניות לביצועי שוק הסחורות. בעוד שברוב השבועות אנחנו רגילים לראות תנועה פחות או יותר מתואמת – כשהמניות עולות, גם הסנטימנט הכללי חיובי, וכשהן יורדות, יש נטייה למגמת “בריחה לאיכות” – השבוע ראינו תמונה מובחנת יותר: ירידות מתונות אך עקביות במדדי המניות המרכזיים, לצד עליות חדות במיוחד בנפט ובזהב. שילוב כזה, כפי שנראה בהמשך הסקירה, מספר סיפור ברור על האופן שבו משקיעים מתמחרים מחדש סיכון בשוק הנוכחי.
תל אביב: ירידות מתונות, הבנקים ממשיכים להפגין עמידות
מדד ת”א 35 ירד השבוע ב-0.73%, ומדד ת”א 125 הרחב ירד ב-0.37% בלבד. הפער בין שני המדדים ממחיש שהירידות לא היו רוחביות באופן אחיד – חלק ניכר מהלחץ התרכז במניות הגדולות והתנודתיות יותר של מדד ה-35, בעוד המדד הרחב, שכולל גם חברות בינוניות, הצליח לספוג את הירידות בצורה מתונה יותר.
הכוכב היחסי של השבוע בתל אביב הוא, שוב, מדד הבנקים: הוא ירד רק 0.20%-, הפחות מבין שלושת המדדים המובילים. זהו המשך למגמה שראינו כבר בשבועות האחרונים – סקטור הבנקאות הישראלי ממשיך להוכיח חוסן יחסי, גם בשבועות שבהם השוק הרחב נסוג. עבור חוסכים המחזיקים חשיפה למניות הבנקים, בין אם ישירות ובין אם דרך קרנות סל עוקבות מדד, מדובר באות מעודד להמשכיות.
חשוב להבין את ההקשר הרחב יותר: הבורסה הישראלית, ובפרט סקטור הבנקאות, נהנית כבר תקופה ממספר גורמים תומכים – רווחיות גבוהה יחסית של הבנקים הגדולים, סביבת ריבית שעדיין תומכת במרווחים הפיננסיים, וזרם מתמשך של עניין מצד משקיעים מוסדיים וזרים המחפשים חשיפה לשוק ההון הישראלי. כאשר שוק המניות האמריקאי חווה שבוע של תנודתיות מוגברת – כפי שקרה השבוע – הפער הזה בין הביצועים הישראליים לאמריקאיים מתחדד, ומספק תזכורת חשובה לחשיבות הפיזור הגיאוגרפי בתיק ההשקעות.
עם זאת, כדאי לזכור שגם ירידה מתונה של 0.73%- במדד ת”א 35 היא עדיין ירידה, ולא כדאי לפרש עמידות יחסית כחסינות מוחלטת. השוק הישראלי נשאר קשור, ולו בעקיפין, למגמות הגלובליות – ובמידה ואי-הוודאות בשווקים העולמיים תתגבר בשבועות הקרובים, סביר שגם המדדים המקומיים ירגישו זאת, גם אם בעוצמה מופחתת.
וול סטריט: שבוע חלש בהובלת הטכנולוגיה
בניגוד לתל אביב, וול סטריט רשמה שבוע חלש יותר. מדד S&P 500 ירד ב-1.43%, הנאסד”ק – הרגיש ביותר לשינויים בתשואות האג”ח ובציפיות הריבית – ירד בחדות של 2.05%, ומדד דאו ג’ונס 30 ירד ב-0.84%. הפער בין הביצועים של שלושת המדדים האמריקאיים משקף תמונה מוכרת: כאשר תשואות האג”ח עולות, מניות הטכנולוגיה – שהערכת השווי שלהן מתבססת במידה רבה על תזרימי מזומנים עתידיים – נפגעות באופן לא פרופורציונלי בהשוואה למניות “ערך” מסורתיות יותר שמרכיבות את הדאו ג’ונס.
תשואת האג”ח האמריקאית ל-10 שנים טיפסה השבוע ל-4.738%, עלייה של 0.89% ביחס לשבוע הקודם. עליית תשואות בהיקף הזה, בשילוב עם התחזקות הדולר, יוצרת רוח נגדית משמעותית למניות הצמיחה, ומסבירה חלק ניכר מהפיגור של הנאסד”ק ביחס למדדים האחרים השבוע.
הפער בין הביצועים של שלושת המדדים המרכזיים בארה”ב – כ-1.2 נקודות אחוז בין הדאו ג’ונס לנאסד”ק – הוא תזכורת חשובה לכך ש”וול סטריט” אינה גוש אחיד. השקעה במדד רחב כמו S&P 500 נותנת חשיפה מאוזנת יחסית בין סקטורים, בעוד השקעה ממוקדת בנאסד”ק, המוטה מאוד לכיוון טכנולוגיה, מגדילה את התנודתיות של התיק בשני הכיוונים – גם ברווח וגם בהפסד. שבוע כמו זה הוא הזדמנות טובה להזכיר לעצמנו את ההבדל הזה, ולוודא שרמת החשיפה למניות הטכנולוגיה בתיק תואמת את רמת הסיכון שאנחנו מוכנים לקחת.
כדאי גם לשים לב לכך שהשבוע הנוכחי מגיע אחרי תקופה ממושכת של עליות בשוק האמריקאי. תיקון או האטה בקצב העליות, גם אם הוא נובע מגורמים טכניים כמו עליית תשואות, הוא חלק בריא ונורמלי ממחזור השוק – ולא בהכרח סימן לשינוי מגמה ארוך טווח.
מטבע חוץ: הדולר מתחזק מול השקל
שער הדולר-שקל עלה השבוע ב-1.02%, ונסגר ברמה של 2.9880 שקלים לדולר. התחזקות הדולר מגיעה על רקע עליית התשואות בארה”ב, שהופכת את הנכסים הדולריים לאטרקטיביים יותר עבור משקיעים בינלאומיים, ומושכת הון לכיוון הדולר על חשבון מטבעות אחרים – כולל השקל. עבור מי שמחזיק חשיפה מט”חית בתיק ההשקעות, בין אם באמצעות קרנות זרות ובין אם באמצעות פיקדונות דולריים, מדובר בתנועה שכדאי לעקוב אחריה, במיוחד אם המגמה תימשך בשבועות הקרובים.
למי שיש חשיפה לשוק האמריקאי דרך קרנות סל או קרנות נאמנות שאינן מגודרות מטבע, להתחזקות הדולר יש השפעה כפולה: מצד אחד, ירידות בשוק המניות האמריקאי; מצד שני, עלייה בשווי ההחזקה הדולרית עצמה במונחי שקלים, שממתנת חלק מההפסד. זו אחת הסיבות שבגללן חשיפה מט”חית, גם כשהיא לא מכוונת, יכולה לתפקד כמנגנון גידור טבעי חלקי בתקופות שבהן שוק המניות האמריקאי חלש והדולר מתחזק בו-זמנית.
סחורות: קפיצה חדה בנפט ובזהב
השבוע הבולט מכולם היה דווקא בשוק הסחורות. מחיר הנפט מסוג ברנט זינק ב-6.63% ונסגר ברמה של 94.39 דולר לחבית – קפיצה חדה שהופכת את הנפט לאחד הנכסים הבולטים ביותר בשבוע המסחר. הזהב, נכס המקלט הקלאסי, זינק אף הוא בחדות של 6.85% ונסגר סביב 4,680.60 דולר לאונקיה.
העלייה המקבילה בנפט ובזהב, לצד ירידות במדדי המניות, מציירת תמונה קלאסית של שבוע “risk-off” – שבוע שבו משקיעים מפחיתים חשיפה לנכסים מסוכנים יותר (מניות) ומגדילים חשיפה לנכסים ריאליים ולסחורות. שילוב כזה, כאשר הוא מלווה גם בעליית תשואות אג”ח ובהתחזקות דולר, מעיד לרוב על עלייה בחוסר הוודאות בשווקים הגלובליים.
מבחינת השפעה על חוסכים ישראלים, קפיצה חדה במחיר הנפט משפיעה בשני מישורים עיקריים: מישור ההשקעות – חברות אנרגיה וגז ישראליות, המהוות חלק לא מבוטל ממדד ת”א 125, נהנות בדרך כלל מעליות במחירי האנרגיה הגלובליים; ומישור הצריכה השוטפת – מחירי דלק ואנרגיה גבוהים יותר עלולים להוסיף לחץ אינפלציוני, מה שעשוי להשפיע בעקיפין גם על החלטות הריבית של בנק ישראל בהמשך. הזהב, מצדו, ממשיך למלא את תפקידו המסורתי כנכס מקלט: עלייה של כמעט 7% בשבוע בודד היא תזוזה חדה יחסית גם עבור נכס שנחשב יציב יחסית, ומעידה על ביקוש משמעותי מצד משקיעים שמחפשים הגנה מפני תנודתיות בשוקי המניות.
שאלות ותשובות
מדד הבנקים נהנה מסביבת ריבית תומכת רווחיות וממשיך למשוך עניין ממשקיעים מוסדיים וזרים, מה שמעניק לו יציבות יחסית גם בשבועות של ירידות רוחביות בשוק.
שווי החברות הללו מבוסס במידה רבה על רווחים ותזרימי מזומנים עתידיים. כאשר תשואות האג”ח עולות, שיעור ההיוון של אותם רווחים עתידיים גדל, מה שמפחית את השווי הנוכחי המחושב של המניה – ולכן מניות הצמיחה רגישות יותר לשינויים בתשואות.
עלייה מקבילה בנפט ובזהב, במיוחד כשהיא מלווה בירידות במדדי המניות, משקפת לרוב מעבר של משקיעים לעמדת הפחתת סיכון (risk-off) – הגדלת חשיפה לנכסים ריאליים על חשבון נכסים מסוכנים יותר.
החלטות על שינוי הרכב תיק השקעות צריכות להתקבל מתוך ראייה ארוכת טווח ותכנון מותאם אישית, ולא כתגובה לנתון שבועי בודד. מומלץ לבחון את התמונה המלאה מול איש מקצוע, ולא להסתמך על תגובה רגעית לכותרות.
הסקירה נועדה לידיעה כללית בלבד ואינה מהווה המלצת השקעה. רפאל חביב, סוכן ביטוח פנסיוני ומומחה השקעות, NEW-TONE השקעות.
