החיסכון הפנסיוני חשוב לנו מ-3 היבטים עיקריים:
- מבטיח את זקנתנו- ככל שנחסוך סכום גדול יותר הפנסיה שלנו שבבוא היום, תחליף את הכנסתינו תהיה גבוהה יותר.
- מגן עלינו במצב של אובדן כושר עבודה, בו אנחנו לא יכולים לעבוד כתוצאה מתאונה או מחלה ובעצם נותן לנו הכנסה ממקור חליפי כולל הפקדה לפנסיה ע”י הביטוח (אם נרכשים הסעיפים המתאימים).
- מגן על משפחתינו במקרה של מוות חלילה בסכום פיצוי חד פעמי או קצבת שארים לפי גובה ההכנסה, במקרה של קרן פנסיה.
זו המטרה העיקרית של חיסכון לפנסיה. עם זאת, יש הטבות מס לא מבוטלות בהפקדה לחיסכון וזאת מאחר שהמדינה מעוניינת לעודד אותנו לחסוך. להשקפתי, לא צריך להפקיד לפנסיה בגלל הטבות מס, אך כן צריך לנצל את המקסימום שהמדינה נותנת לנו ולתכנן בהתאם.
להלן הטבות מס עיקריות לעצמאים, שכירים ובעלי שליטה – התקרות נכונות ל-2021:
עצמאים
יכולים להפקיד לחיסכון פנסיוני לצורך הטבות מס, עד תקרת הכנסה שנתית של 208,800, עד 16.5% מהכנסתם ולקבל החזר בהתאם לסעיפים 45 א ו-47 לפקודת מס הכנסה (נכון ל-2021). מתוך ההפקדה 5.5% לטובת זיכוי, כלומר החזר מס של 35% ו-11% לטובת ניכוי, כלומר, החזר בגובה המס השולי. קבלת ההטבה מותנה בהפקדה מינימאלית שנתית של 16% מהשכר הממוצע במשק, כלומר כניסה לקטגוריה הנקראת “עמית מוטב”.
עצמאים יכולים להפקיד גם לקרן השתלמות לפי תקרת הכנסה של 263,000 (נכון ל-2021) הפקדה בגובה 2.5% ולקבל החזר בגובה המס השולי ניכוי.
ללא קשר להחזר המס ולהכנסת העצמאי, כל עצמאי יכול להפקיד 18,480 שקלים בשנה לקרן השתלמות ולהיות פטור ממס רווחי הון. מס רווחי הון בישראל הוא 25% מהרווח הריאלי (זה שמעל מדד המחירים לצרכן) ולכן מדובר בהטבת מס משמעותית ביותר. אני תמיד ממליץ ללקוחותיי העצמאים, להפקיד את המקסימום לקרן השתלמות, גם אם לא מקבלים ניכוי מס על כל ההפקדה. מי שהינו גם עצמאי וגם שכיר, נהנה מהפטור על מס רווחי הון כעצמאי, ללא קשר להפקדות כשכיר (כולל שכיר בעל שליטה).
שכירים
שכירים נהנים מהטבת מס על השכר הבסיסי, רק של 7% זיכוי מתקרת הכנסה של 8,700 שקלים. כל שכיר יכול לבחור להפריש בין 6% ל-7% מהכנסתו המבוטחת (זו המופרש בגינה גם ע”י המעסיק) לחיסכון פנסיוני. המעסיק מפריד בין 6.5% ל-7% לתגמולים ובין 6% ל-8.33% לפיצויים. אם לשכיר יש רכיב שכר לא מבוטח, כלומר שהמעסיק לא מפריש עבורו לפנסיה בגין רכיב זה, הוא יכול להנות מהטבת מס על הפקדה עצמאית מרכיב זה, כמעט כמו עצמאי (16%) וזאת עד תקרה של 8,700 שקלים, בהנחה שהוא עמית מוטב. מי ששכרו המבוטח עולה על 21,750, לא יהנה מ-11% ניכוי מההכנסה הלא מבוטחת, עפ”י סעיף 47 א, אלא רק מ-5% זיכוי לפי סעיף 45.
הפקדה פנסיונית לרכיב התגמולים בגין שכר שעולה על 26,378 שקלים, תיחשב לשכיר כהכנסה לעניין מס הכנסה וכן הפקדה לרכיב פיצויים בגין שכר חודשי שעולה על 34,900. עדיין להשקפתי, זו לא צריכה להיות סיבה שלא לקבל את ההפקדות מהמעסיק, אך נדרש תכנון פרטני בהתאם לצרכיו של כל לקוח.
לעניין קרן השתלמות, ניתן להפקיד יחד עם המעסיק, ביחס של 3:1 (המעסיק מפקיד 3 שקלים על כל שקל של העובד), עד 10% מתקרת שכר של 15,712 ואז העובד פטור ממס רווחי הון. אין לשכיר הטבת מס בגין ההפקדה ובנוסף, הפקדה מעל תקרה זו, תיחשב כהכנסה. עם זאת, הטבת הפטור ממס רווחי הון היא משמעותית. אין עוד אפיק חיסכון במדינת ישראל שהוא נזיל לאחר 6 שנים (ובמקרים מסוימים פחות) ופטור ממס על הרווחים.
שכיר בעל שליטה
החברה יכולה להפריש עבורו עד תקרת שכר של 26,378 – 7.5% תגמולי מעביד ו-7% תגמולי עובד. ההפרשה לפיצויים לעומת זאת, מוגבלת ב-1,033 שקלים בחודש, מעבר לכך ייזקף כהכנסה.
לעניין קרן השתלמות, תקרת הכנסה זהה לזו של שכיר – 15,712, אך רק עד הפקדה משותפת של 6% (1.5% עובד ו-4.5% מעביד) ההוצאה מוכרת לחברה. ניתן להגדיל עד 10% ללא שההפרש מוכר כהוצאה, אך גם לא נזקף כהכנסה לעובד והוא נהנה מפטור ממס רווחי הון. במידה שקיים לבעל השליטה גם תיק עצמאי, יכול כאמור להנות מפטור ממס רווחי הון על הפקדה נוספת, עצמאית, של 18,480 לקרן השתלמות.
לסיכום, חשוב לתכנן את הטבות המס ולנצלן עד תום. לשם כך, כדאי לעבוד בתיאום עם סוכן ביטוח פנסיוני ורואה החשבון. עם זאת, יש לזכור שאנחנו מפקידים כדי לדאוג לעתידנו ולהגן על עצמנו. לכן, גם עצמאי/ בעל שליטה שמרווחים מעבר לתקרות צריכים להפקיד בהתאם להכנסתם ולא בהתאם להטבות המס. לגבי שכירים, יש אפשרות להפקדה על רכיב השכר שאינו מבוטח וכן להוסיף הפקדות עצמאיות למכשירי החיסכון השונים, ללא הטבות מס בהפקדה, אך שיגדילו את הפנסיה הצפויה בעתיד.
