סקירה שבועית: הבורסה לפני הבחירות, הנפט מזנק והזהב צונח | 23/10/2026

שבוע המסחר שהסתיים ב-23/10/2026 היה השבוע האחרון לפני הבחירות לכנסת, ומצב הבורסה לפני הבחירות שיקף את אי הוודאות. מדד ת”א 35 ירד 2.37% ומחק כמחצית מהזינוק של השבוע הקודם. בוול סטריט התמונה הייתה מעורבת: מדד S&P 500 ירד 0.47%, הנאסד”ק איבד 0.70% ודאו ג’ונס דווקא עלה 0.40%. מחוץ לשוק המניות היו התנועות חדות יותר. נפט מסוג ברנט זינק 6.43% על רקע מתקפות של החות’ים בסעודיה, והזהב צנח 4.09% ונסגר מעט מעל 4,000 דולר לאונקיה. בסקירה הזו נעבור על מה שקרה, על מה שצפוי בשבוע המסחר המקוצר ועל המשמעות לחיסכון הפנסיוני שלכם.

תל אביב: מימוש לפני הקלפי

בשבוע שעבר בורסת תל אביב רשמה זינוק של כ-4%. השבוע חלק מהרווחים האלה מומשו. ת”א 35 ננעל ב-4,124.13 נקודות, ירידה של 2.37%. ת”א 125 ירד 1.37% ל-4,034.99 נקודות, ומדד ת”א בנקים 5 ירד מתון יותר, 0.56%, ל-8,858.29 נקודות. רק ביום שישי, האחרון בשבוע, ירד ת”א 35 ב-1.01% ות”א 125 ב-0.81%. לפי חטיבת המחקר של הבורסה, ענפי הטכנולוגיה (ירידה של 1.86%), האנרגיה המתחדשת (ירידה של 2.06%) והביטחוניות (ירידה של 1.39%) הכבידו יותר מכולם. מניות התקשורת והתוכנה דווקא עלו.

המשקיעים בתל אביב הגיעו לשבוע הזה עם שתי דאגות. הראשונה היא התנודתיות במניות הטכנולוגיה בארצות הברית, שעוברת גם לחברות הישראליות הדואליות. השנייה היא אי הוודאות הפוליטית לפני הבחירות שייערכו ביום שלישי, 27 באוקטובר. הסקרים האחרונים לא מראים גוש שיכול להקים ממשלה לבדו, והשוק מתמחר אפשרות של תיקו פוליטי.

יש לכך גם בסיס היסטורי. לפי ניתוח שפורסם בטיימס אוף ישראל, בשלושת החודשים שלפני בחירות שהסתיימו ללא הכרעה ירד מדד ת”א 125 בממוצע ב-5.3%. לפני בחירות שהניבו ממשלה יציבה הירידה הממוצעת הייתה 0.2% בלבד. מאותו ניתוח עולה נקודה חשובה לא פחות: הפער בין שני המצבים מצטמצם תוך כשלושה חודשים ונעלם כמעט לגמרי אחרי חמישה. מה שמטריד את השוק הוא כמה ברורה תהיה ההכרעה, ופחות מי ינצח.

בנק ישראל: הריבית נשארה 3.25%

ביום רביעי השאיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי, ברמה של 3.25%. כל 15 הכלכלנים שהשתתפו בסקר של רויטרס צפו את ההחלטה. הנגיד אמיר ירון אמר שההחלטה התקבלה משיקולים כלכליים בלבד ולא בגלל הבחירות. הוא הזכיר את שוק העבודה ההדוק ואת עליית הריביות בארצות הברית ובאירופה. האינפלציה בישראל עמדה בספטמבר על 1.6%, בתוך יעד של 1%-3%. חטיבת המחקר של הבנק עדיין צופה הורדה אחת נוספת, ל-3%, במהלך השנה הקרובה.

וול סטריט: AI, נפט ומבט לדוחות הענקיות

בארצות הברית היו הפערים בין המדדים בולטים. S&P 500 ירד 0.47% ונסגר ב-7,623.68 נקודות. הנאסד”ק ירד 0.70% ל-25,955.34 נקודות, ירידה שבועית שנייה ברציפות. דאו ג’ונס עלה 0.40% ל-52,215.16 נקודות וסיים שבוע עליות שלישי ברציפות, למרות ירידה של יותר מ-1.2% ביום שישי.

הנקודה החלשה ביותר בשבוע הייתה יום חמישי. ביום הזה רשם הנאסד”ק את הירידה היומית החדה ביותר שלו מאז יוני, בגלל חשש מעלויות המימון של השקעות הענק בבינה מלאכותית. כשהתשואות על אג”ח גבוהות, גיוס חוב יקר יותר, והמשקיעים מתחילים לבדוק אם ההשקעות האלה יחזירו את עצמן. במקביל, עליית מחירי הנפט דחפה את מגזר האנרגיה לשיא חדש. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד לרמה הקרובה לשפל היסטורי, בעיקר בגלל עליית המחירים שקשורה לעימות במזרח התיכון.

עונת הדוחות נמשכת בינתיים בצורה טובה. לפי LSEG, החברות במדד S&P 500 בדרך לצמיחה של יותר מ-32% ברווחי הרבעון השלישי. בשבוע הבא ידווחו כשליש מהחברות במדד, ובהן אלפבית, מיקרוסופט ואמזון. המשקיעים יבדקו בעיקר מה הן מתכננות להשקיע בבינה מלאכותית.

נפט וזהב: שני כיוונים הפוכים

נפט מסוג ברנט עלה השבוע 6.43% ל-116.93 דולר לחבית, המחיר הגבוה ביותר מאז סוף אפריל. העלייה באה אחרי מתקפות של החות’ים על יעדים בסעודיה, ובהם תשתיות אנרגיה, ואחרי דיווחים על פגיעה במכליות באזור. הזרימה הפיזית דרך מצר הורמוז לא נפגעה ואף עלתה, ולכן המחיר משקף בעיקר את החשש שאספקת הנפט תיפגע, ולא מחסור בפועל. זו אחת הסיבות שהמחיר עלול להיות תנודתי מאוד.

הזהב נע בכיוון ההפוך וירד 4.09% ל-4,010 דולר לאונקיה. זו הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז יוני, ובמהלך יום שישי הוא אף ירד לזמן קצר מתחת ל-4,000 דולר, לראשונה מאמצע יולי. יש לכך שני הסברים עיקריים. הראשון: מחירי האנרגיה הגבוהים מחזקים את הצפי לאינפלציה ולהעלאת ריבית בארצות הברית, וזה לא מצב טוב לנכס שלא מניח ריבית. השני: הירידות במניות הטכנולוגיה גרמו לחלק מהמשקיעים למכור זהב וכסף כדי לעמוד בדרישות לביטחונות.

דולר, ריבית ותשואות

שער הדולר-שקל ירד השבוע 0.23% ל-3.1051 שקלים לדולר. מדובר בהתחזקות קטנה של השקל אחרי חודש שבו הדולר עלה. בנק ישראל ציין שהשקל נחלש בכ-3% מאז החלטת הריבית הקודמת, בתחילת ספטמבר.

התשואה על אג”ח ממשלת ארצות הברית ל-10 שנים ירדה מ-5.098% ל-4.988%, כלומר בכ-11 נקודות בסיס (ירידה של 2.15% בערך התשואה). רוב הירידה הייתה ביום חמישי, כשמשקיעים מכרו מניות טכנולוגיה ועברו לאג”ח. עם זאת, התשואה עדיין קרובה מאוד ל-5%. מוקדם יותר החודש היא אף הגיעה לזמן קצר לרמה הגבוהה ביותר מאז 2002.

הפדרל ריזרב יתכנס ב-27–28 באוקטובר. לפי CME FedWatch השוק מעריך בכ-92% שהריבית תישאר ללא שינוי. מה שיעניין את המשקיעים הוא הרמזים לגבי דצמבר: השוק מעריך בכ-78% שהריבית תועלה אז. בספטמבר עלתה האינפלציה השנתית בארצות הברית ל-3.7%, ומחירי האנרגיה הגבוהים לא מקלים על הפד.

מבט רחב: היכן אנחנו מתחילת השנה

חשוב לא לבחון את השבוע הזה לבד. גם אחרי הירידות, ת”א 35 עדיין מציג מתחילת השנה תשואה דו-ספרתית: לפי חישוב שלנו, כ-13.5%. גם המדדים המרכזיים בארצות הברית עדיין בעליות משמעותיות: S&P 500 עלה מתחילת השנה בכ-11.4%, הנאסד”ק בכ-11.7% ודאו ג’ונס בכ-8.6%. מי שבודק את הדוח הרבעוני של קרן הפנסיה או קופת הגמל צריך לזכור שירידה של 2% בשבוע אחד היא חלק רגיל מהדרך. אצל חוסך עם רכיב מנייתי משמעותי, שבועות כאלה מגיעים כמה פעמים בכל שנה.

מה שכן השתנה השנה הוא רמת הריביות. כשהתשואה על אג”ח ממשלתית אמריקאית לעשר שנים עומדת על כ-5%, האפיק הסולידי מניב יותר משהניב בשנים רבות. לחוסכים זו בשורה טובה: רכיב האג”ח בתיק מוסיף היום תשואה ולא רק יציבות. מצד שני, ריבית גבוהה גורמת למשקיעים להיות קפדניים יותר עם מניות שמחירן כבר גבוה, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. זה מסביר בחלקו למה הנאסד”ק היה השבוע תנודתי יותר מדאו ג’ונס, שבו יש יותר מניות של חברות ותיקות ויציבות.

יש גם נקודה שחשובה במיוחד למשקיעים ישראלים. במסלולים שמחקים מדדים אמריקאיים, התשואה בשקלים מושפעת גם משער הדולר. השבוע השקל התחזק מעט, ולכן הירידות בוול סטריט נראו חדות קצת יותר בשקלים. בשבועות שבהם הדולר מתחזק קורה ההפך: שער החליפין מרכך את הירידות. זו עוד שכבת פיזור שכדאי להכיר ולהבין כשבוחנים את התיק.

מה צפוי בשבוע המסחר המקוצר

השבוע יהיה עמוס במיוחד, ובתל אביב הוא גם קצר מהרגיל:

• יום שני, 26/10: יום המסחר האחרון לפני הבחירות. ביום הזה השוק יגיב גם למה שקרה בשווקים בעולם ביום שישי.
• יום שלישי, 27/10: יום הבחירות לכנסת, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסת תל אביב.
• יום רביעי, 28/10: המסחר יתחדש, והשוק יגיב לתוצאות הבחירות הראשונות. בערב תתפרסם החלטת הריבית של הפד.
• יום חמישי, 29/10: בארצות הברית יתפרסם מדד ה-PCE, מדד האינפלציה שהפד מעדיף. באותו יום יפורסמו בתל אביב ההרכבים החדשים של המדדים, שייכנסו לתוקף ב-5/11.
• לאורך השבוע: הדוחות של אלפבית, מיקרוסופט ואמזון, וההתפתחויות במפרץ הפרסי, שימשיכו להשפיע על מחיר הנפט.

שבוע אחרי הבחירות בישראל, ב-3 בנובמבר, ייערכו בארצות הברית בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס. כלומר, שתי מערכות בחירות מגיעות בהפרש של שבוע אחת מהשנייה, ותנודתיות גבוהה לא צריכה להפתיע.

מה זה אומר לחוסך הפנסיוני?

שבוע כזה מעורר את השאלה המוכרת: “אולי כדאי לחכות בצד עד שהבחירות יעברו?”. הנתונים ההיסטוריים מספקים כמה תשובות:

בחירות הן אירוע של ימים, וחיסכון פנסיוני נמדד בעשורים. הנתונים שהוזכרו למעלה מראים שגם כשהבחירות מסתיימות בלי הכרעה, ההשפעה על השוק נחלשת תוך כמה חודשים. מי שמוציא כסף מהשוק לפני הקלפי צריך לנחש נכון פעמיים: מתי לצאת ומתי לחזור. מעט מאוד אנשים מצליחים בזה לאורך זמן.

אין נכס “בטוח” אחד. השבוע הזהב, שנחשב בדרך כלל לנכס מקלט, ירד יותר מ-4%, והנפט זינק. בתיק מפוזר, ירידה באפיק אחד מתקזזת חלקית מול אפיקים אחרים. זה עדיף בהרבה על הימור על אפיק אחד שאמור “להגן”.

את מסלול ההשקעה בוחרים לפי הגיל והמטרות, ולא לפי כותרות. אם החשיפה למניות בקרן הפנסיה או בקופת הגמל שלכם מתאימה לגיל ולטווח הזמן עד הפרישה, שבוע של בחירות הוא לא סיבה לשנות אותה. אם התנודות האחרונות גרמו לכם אי נוחות, אולי זה סימן לבדוק שוב את רמת הסיכון. את הבדיקה הזו עדיף לעשות בזמן רגוע, לא ברגע של לחץ.

רוצים לדעת אם מסלולי ההשקעה בחיסכון הפנסיוני שלכם מתאימים לשלב שבו אתם נמצאים? אפשר לקבוע פגישת אבחון ולבחון יחד את התמונה המלאה, בלי התחייבות.

מקור הנתונים: Investing.com. נפט ברנט: Yahoo Finance.

הסקירה נכתבה על ידי רפאל חביב, סוכן ביטוח פנסיוני ומומחה השקעות ב-NEW-TONE השקעות. היא נועדה לידיעה כללית בלבד ואינה מהווה המלצת השקעה או תחליף לבחינה אישית שמתחשבת בנתונים ובצרכים של כל אדם. השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון, ותשואות העבר אינן מבטיחות את תשואות העתיד.