שבוע המסחר שהסתיים ב-04/09/2026 היה שבוע סוער בזירה הגלובלית, כשההתלקחות המחודשת בין ארה”ב לאיראן דחפה את מחירי הנפט קדימה בקצב החד ביותר מזה חודשים, ובד בבד המשיכה תשואת האג”ח האמריקאית ל-10 שנים לטפס במסגרת גל מכירות גלובלי בשוק החוב. בישראל, לעומת זאת, נרשם שבוע חיובי ברור: מדדי ת”א 35, ת”א 125 ות”א בנקים כולם נסגרו בעליות נאות, כשהבנקים שוב מובילים את המגמה. להלן סקירה מסודרת של האירועים המרכזיים שהניעו את השווקים השבוע, ומה המשמעות שלהם עבורכם כמשקיעים.
שוק המניות הישראלי: המשך מומנטום חיובי
מדד ת”א 35 סיים את השבוע בעלייה של 2.17% ונסגר ברמה של 4,263.08 נקודות. מדד ת”א 125 הרחב אף עלה בשיעור חד יותר, 2.89%, ונסגר ב-4,200.19 נקודות – ביצועים שממחישים שההתאוששות אינה מוגבלת רק למניות הגדולות אלא נפרשת על פני מגוון רחב יותר של החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב.
הכוכב האמיתי של השבוע היה מדד ת”א בנקים, שזינק ב-3.66% ונסגר ברמה של 9,270.12 נקודות. מניות הבנקים ממשיכות ליהנות מסביבת ריבית שעודנה גבוהה יחסית, מהמשך צמיחה בתיקי האשראי ומדוחות רבעוניים חזקים שפורסמו בחודשים האחרונים. יחסי ההון של הבנקים הגדולים נותרו יציבים, וחלוקת הדיבידנדים הנדיבה שמאפיינת את המגזר בשנתיים האחרונות ממשיכה למשוך אליו גם משקיעים מוסדיים וגם משקיעים פרטיים המחפשים תשואה שוטפת יחסית לרמת הסיכון.
עם זאת, חשוב לזכור שריכוזיות גבוהה במגזר הפיננסי בתיק ההשקעות עלולה לחשוף את המשקיע לתנודתיות גדולה יותר בעת שינוי מגמה, ולכן פיזור נכון בין ענפים נותר עיקרון מפתח בבניית תיק מאוזן. משקיעים רבים בישראל חשופים למגזר הבנקאי לא רק דרך תיק ניירות הערך האישי שלהם, אלא גם דרך קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה שמנהלות עבורם את החיסכון לטווח ארוך – ולכן שווה, מדי כמה חודשים, לבדוק את הרכב ההשקעות בתיק הפנסיוני ולוודא שהוא עדיין תואם את גילכם, את מטרותיכם ואת יכולת הנשיאה בסיכון שלכם.
וול סטריט: פער בין הטכנולוגיה לתעשייה המסורתית
בארה”ב התמונה הייתה מעורבת יותר. מדד S&P 500 עלה 0.85% ונסגר ברמה של 7,718.60 נקודות, ומדד נאסד”ק הוסיף 0.39% לרמה של 26,506.99 נקודות. לעומת זאת, מדד דאו ג’ונס 30, המוטה יותר לענפי התעשייה, הפיננסים והצריכה המסורתית, נסחר בירידה קלה של 0.27% ונסגר ב-53,414.25 נקודות.
הפער בין המדדים ממחיש רוטציה מתמשכת של המשקיעים לכיוון מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, על חשבון סקטורים מחזוריים שרגישים יותר לעלייה במחירי האנרגיה ובעלויות המימון. עליית התשואות בשוק האג”ח, שנפרט עליה בהמשך, מוסיפה לחץ נוסף על חברות עתירות חוב ועל ענפים תעשייתיים מסורתיים.
מדד S&P 500 נותר קרוב לשיאיו ההיסטוריים, אך קצב העלייה התמתן בהשוואה לקיץ החזק שרשם. אנליסטים רבים מצביעים על כך שהשוק כרגע מתמחר תרחיש שבו הבנק המרכזי האמריקאי ימשיך לנקוט מדיניות זהירה, תוך איזון בין הצורך לרסן אינפלציה – שמושפעת גם היא ממחירי האנרגיה העולים – לבין הרצון שלא לבלום צמיחה כלכלית. שילוב זה של אי-ודאות גיאופוליטית מחד ותוצאות עסקיות חזקות יחסית של חברות הטכנולוגיה הגדולות מאידך, הוא שמסביר את התנודתיות הגוברת שאנו רואים בשבועות האחרונים בין הסקטורים השונים.
מטבע ואג”ח: דולר מתחזק ותשואות ממשיכות לטפס
שער החליפין דולר-שקל עלה השבוע ב-0.44% ונסגר ברמה של 3.0121 שקלים לדולר. התחזקות הדולר מגיעה על רקע חיפוש מפלט בטוח מצד משקיעים גלובליים בעקבות ההסלמה הגיאופוליטית, לצד נתונים כלכליים אמריקאים שממשיכים לתמוך בציפייה למדיניות מוניטרית זהירה מצד הפד.
לתמונה הזו התווסף השבוע גורם נוסף: בנק ישראל הפחית ב-1 בספטמבר את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 3.25%, הפחתה שלישית ברציפה, בין היתר על רקע לחץ מצד יצואנים להתמודד עם התחזקות השקל. המהלך מרחיב את פער הריביות לטובת ארה”ב, שבה הריבית הפדרלית עומדת כיום בטווח של 3.50%-3.75% – פער שתומך, מבחינה תיאורטית, בהמשך יתרון לדולר על פני השקל, ועשוי להסביר חלק מהתחזקותו השבוע.
בשוק האג”ח, תשואת האג”ח האמריקאית ל-10 שנים המשיכה לעלות, הפעם ב-1.35%, ונסגרה ברמה של 4.7840%. מדובר בהמשך של גל מכירות גלובלי באג”ח ממשלתיות, שמושך את תשומת הלב של המשקיעים בשוקי המניות – תשואות גבוהות יותר מייקרות את עלות המימון לחברות, מתחרות על כסף המשקיעים מול שוק המניות, ולעיתים גם מכבידות על תמחור הנכסים המסוכנים יותר בתיק ההשקעות.
בעיניים לשבוע הבא: ב-16 בספטמבר צפויה להתפרסם החלטת הריבית הבאה של הבנק המרכזי בארה”ב, ולפי תמחור השווקים מדובר בהחלטה צמודה במיוחד, עם סיכוי לא מבוטל להעלאת ריבית של רבע האחוז – בין היתר על רקע התעקשות עיקבית והשפעת הזעזוע במחירי האנרגיה על תחזיות האינפלציה. העלאת ריבית כזו, אם תתממש, צפויה להרחיב עוד יותר את פער הריביות מול ישראל, ועלולה לתמוך בהמשך התחזקות הדולר מול השקל.
גל המכירות באג”ח אינו מוגבל רק לשוק האמריקאי – תשואות עולות גם באירופה וביפן, ומשקפות שילוב של גירעונות ממשלתיים גדולים, היצע גדל של אג”ח חדשות שממשלות מנפיקות למימון הוצאות, וחששות מתמשכים מפני אינפלציה עיקשת. עבור חוסכים לטווח ארוך בישראל, ובפרט עבור מי שמחזיק רכיב אג”חי משמעותי בתיק הפנסיוני או בקופת הגמל שלו, מדובר בתזכורת חשובה: שינויים בתשואות האג”ח הגלובליות משפיעים ישירות על שווי ההחזקות הסולידיות בתיק, ולא רק על שוק המניות. זו הזדמנות טובה לבחון מחדש את חלוקת הנכסים בין הרכיב המנייתי לרכיב הסולידי, בהתאם לטווח ההשקעה שלכם ולצרכים העתידיים.
סחורות: נפט מזנק על רקע המתיחות מול איראן, זהב כמעט ללא שינוי
האירוע הבולט ביותר בשוק הסחורות השבוע היה הזינוק החד במחיר הנפט. חוזי נפט ברנט עלו ב-7.80% ונסגרו ברמה של 96.28 דולר לחבית – השבוע החזק ביותר מזה מספר חודשים. העלייה מגיעה בעקבות התחדשות התקיפות בין ארה”ב לאיראן לראשונה מזה כחודש, לצד אזהרות ישראליות מפורשות על פגיעה משמעותית בתשתיות הצבאיות והאזרחיות של איראן. החשש המרכזי בשווקים הוא מפני הפרעה לשיט הנפט במיצר הורמוז, שדרכו עוברת נתח משמעותי מאספקת הנפט העולמית, מה שממשיך להזין את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית הגלומה במחיר החבית.
מלאי הנפט האסטרטגי בארה”ב נמצא כיום ברמה נמוכה יחסית להשוואה של השנים האחרונות, מה שמצמצם את יכולת הממשל האמריקאי לרכך זעזועי היצע באמצעות שחרור מלאים, כפי שנעשה בעבר. גם מדיניות ה-OPEC+ ממשיכה להוות גורם משפיע: כל שינוי במכסות ההפקה עלול להעצים או למתן את תנודתיות המחירים בטווח הקרוב. עבור המשק הישראלי, עליית מחירי הנפט משמעותה עלייה פוטנציאלית במחירי הדלק והחשמל, מה שעלול להוסיף לחץ אינפלציוני נוסף בחודשים הקרובים – פרמטר שכדאי לעקוב אחריו גם בהיבט של תכנון תזרים המזומנים המשפחתי וגם בהיבט ההשקעתי.
לעומת הזינוק בנפט, מחיר הזהב כמעט שלא זז השבוע ורשם ירידה שולית של 0.03% בלבד, לרמה של 4,476.60 דולר לאונקיה. ההיעדר תגובה משמעותי מצד הזהב, על אף ההסלמה הגיאופוליטית, מעניין לאור מעמדו המסורתי כ”נכס מקלט”. סביר שהתחרות מעליית תשואות האג”ח, שמייקרת את עלות ההחזקה של נכס שאינו נושא ריבית, ממתנת בשלב זה את הביקוש לזהב – גם כשמניות התעשייה הביטחונית והאנרגיה נהנות מהרוח הגבית של אותם אירועים עצמם.
יתכן שהתמונה מלמדת גם על כך שחלק מהמשקיעים כבר “תמחרו” מראש רמת סיכון גיאופוליטית גבוהה בזהב בחודשים הקודמים, ולכן ההסלמה הנוכחית אינה מובילה בהכרח לגל קניות חדש. מגמה דומה של רגיעה יחסית ניכרת גם בשוק המטבעות הדיגיטליים, שבניגוד לציפיות מוקדמות לא רשם השבוע תנועה חריגה על רקע האירועים במזרח התיכון. עבור משקיעים המחזיקים זהב כרכיב הגנתי בתיק, מדובר בתזכורת לכך שגם נכסי מקלט אינם חסינים לחלוטין מתנודות בין נכסיים אחרים, ושחשוב לבחון את שיעור ההחזקה בזהב ביחס לכלל התיק ולא כפתרון קסם יחיד לתקופות של אי-ודאות.
מה המשמעות עבור החיסכון הפנסיוני שלכם?
כסוכן ביטוח פנסיוני ומומחה השקעות, אני נתקל מדי שבוע בשאלות דומות מלקוחות: האם כדאי “לברוח” לאפיק סולידי בתקופות של מתיחות ביטחונית? האם נכון לשנות את מסלול ההשקעה בקרן הפנסיה או בקופת הגמל בעקבות כותרות דרמטיות? ברוב המקרים, התשובה תלויה פחות באירוע הספציפי של אותו שבוע, ויותר בשאלה איפה אתם נמצאים במסלול החיים הפיננסי שלכם. חוסך בתחילת דרכו, עם עשרות שנות חיסכון לפניו, יכול בדרך כלל להרשות לעצמו חשיפה גבוהה יותר למניות ולספוג תנודתיות קצרת טווח כמו זו שראינו השבוע. לעומת זאת, חוסך שמתקרב לגיל פרישה נדרש להתייחס אחרת לאותה תנודתיות, ולוודא שהרכיב הסולידי בתיק שלו אכן ממלא את התפקיד שיועד לו.
מסלולי ההשקעה המוצעים כיום על ידי בתי ההשקעות וחברות הביטוח בישראל מגוונים משמעותית יותר מבעבר, ומאפשרים התאמה אישית טובה יותר בין רמת הסיכון בתיק הפנסיוני לבין הצרכים האמיתיים של כל חוסך וחוסכת. שבוע כמו זה שעבר, שבו ראינו גם עליות חדות בשוק המניות המקומי וגם זעזוע במחירי הסחורות ובתשואות האג”ח, הוא תזכורת טובה לכך שכדאי לבדוק אחת לתקופה האם המסלול שבו אתם חוסכים עדיין הגיוני עבורכם, ולא להשאיר את הנושא ל”טייס אוטומטי” לאורך שנים.
מבט קדימה
השילוב של מתיחות גיאופוליטית מתמשכת מול איראן, עלייה בתשואות האג”ח הגלובליות ורוטציה סקטוריאלית בוול סטריט יוצר תמונה מורכבת למשקיעים. מצד אחד, שוק המניות הישראלי ממשיך להפגין עוצמה יוצאת דופן, בין היתר הודות למגזר הבנקאות. מצד שני, עליית מחירי האנרגיה ותשואות האג”ח עלולות בהמשך להעיב על הצריכה ועל רווחיות החברות, אם הן יתמידו לאורך זמן. אירוע מפתח נוסף שכדאי לעקוב אחריו הוא החלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה”ב ב-16 בספטמבר, שעשויה להשפיע גם על שער הדולר-שקל וגם על שוקי המניות והאג”ח בשני הצדדים של האוקיינוס.
הנקודה החשובה ביותר לזכור בתקופה כזו היא שתגובה רגשית לכותרות היומיות היא לרוב האויב הגדול ביותר של המשקיע לטווח ארוך. שוק ההון הישראלי חווה לא פעם בעבר תקופות של מתיחות ביטחונית שבהן דווקא נרשמה עמידות והתאוששות מהירה, לצד תקופות שבהן תנודתיות קצרת טווח יצרה הזדמנויות כניסה למי שהיה בנוי נכון מבחינת נזילות וטווח השקעה. ההבדל בין השניים הוא כמעט תמיד תכנון מוקדם: תיק שנבנה מראש בהתאם ליעדים, לטווח הזמן וליכולת הנשיאה בסיכון של המשקיע, מאפשר להתמודד עם תנודות שוק מבלי לקבל החלטות פזיזות תחת לחץ.
מדד ת”א בנקים, שהזכרנו למעלה, ממחיש את הנקודה הזו היטב: מי שהחזיק חשיפה משמעותית למגזר הפיננסי הישראלי בשנתיים האחרונות נהנה מתשואה נאה, אך מי שנכנס לפוזיציה כזו ללא הבנה של הסיכון הגלום בריכוזיות סקטוריאלית עלול להיות מופתע כשהמגמה תתהפך. אותו עיקרון תקף גם ביחס לחשיפה למניות טכנולוגיה אמריקאיות, לנפט ואפילו לזהב – בסופו של דבר, תיק השקעות בריא הוא תיק מפוזר, שנבנה מתוך הבנה של מטרות אישיות ולא מתוך רדיפה אחר הביצועים הטובים ביותר של השבוע האחרון.
בתקופה כזו, שבה התנודתיות בשווקים גואה, חשוב במיוחד לוודא שתיק ההשקעות שלכם בנוי נכון ביחס למטרות שלכם, לטווח ההשקעה ולרמת הסיכון שאתם יכולים לשאת. אני מזמין אתכם לקבוע פגישת אבחון אישית, שבה נבחן יחד את המצב הפיננסי שלכם ונבנה תמונה ברורה של הצעדים הבאים. אפשר גם להתחיל בשיחת היכרות קצרה – צרו איתי קשר כאן.
לכל הסקירות השבועיות הקודמות שלנו, תוכלו לבקר בעמוד סקירות שוק. נתוני המדדים במאמר זה מבוססים על Investing.com, נכון לסגירת שבוע המסחר.
המחיר עלה 7.80% בעקבות התחדשות התקיפות בין ארה”ב לאיראן לראשונה מזה כחודש, לצד אזהרות ישראליות על פגיעה בתשתיות איראן. השוק מתמחר חשש מהפרעה אפשרית לשיט הנפט במיצר הורמוז.
מניות הבנקים נהנות מסביבת ריבית גבוהה יחסית, מצמיחה בתיקי האשראי ומדוחות רבעוניים חזקים, מה שתומך גם בחלוקת דיבידנדים נדיבה יחסית.
ייתכן שהשוק כבר תמחר מראש חלק מהסיכון הגיאופוליטי בחודשים הקודמים, ועליית תשואות האג”ח מייקרת את עלות ההחזקה של נכס שאינו נושא ריבית כמו זהב, מה שממתן את הביקוש הנוסף לו.
עליית התשואות משפיעה על שווי הרכיב הסולידי בתיקי ההשקעות, בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה, ולכן זו הזדמנות טובה לבחון מחדש את חלוקת הנכסים בתיק בהתאם לטווח ההשקעה ולצרכים האישיים.
בנק ישראל הפחית ב-1 בספטמבר את הריבית ל-3.25%, בעוד הריבית בארה”ב נותרה בטווח של 3.50%-3.75%. הרחבת פער הריביות לטובת הדולר תומכת, מבחינה תיאורטית, בהתחזקותו מול השקל. ב-16 בספטמבר צפויה החלטת הריבית הבאה בארה”ב, ולפי תמחור השווקים קיים סיכוי לא מבוטל להעלאת ריבית נוספת, מה שעשוי להרחיב את הפער עוד יותר.
אין באמור לעיל כדי להוות המלצת השקעה מכל סוג שהוא. הנתונים והניתוחים המוצגים הם למטרות מידע כללי בלבד ואינם מהווים תחליף לבדיקה פרטנית של הנתונים והצרכים האישיים של כל משקיע.
