שבוע המסחר שהסתיים ב-16/10/2026 היה שבוע של שני שווקים שהלכו לכיוונים הפוכים. בתל אביב מדד ת”א 35 עלה ב-4.01%, ת”א 125 עלה ב-4.21% ומדד הבנקים זינק ב-5.12%. באותו זמן בוול סטריט הנאסד”ק ירד ב-4.48%, השבוע החלש ביותר שלו מזה חודשים, בעקבות גל מכירות במניות הבינה המלאכותית. ברקע: נתוני אינפלציה חמים בארה”ב, נפט ברנט שהתקרב ל-110 דולר לחבית ושקל שאיבד את רוב ההתחזקות של החודשים האחרונים. בסקירה הזו אני עובר על מה שקרה, ובעיקר על מה זה אומר לחוסכים לפנסיה.
וול סטריט: גל מכירות במניות הבינה המלאכותית
מדד S&P 500 סיים את השבוע בירידה של 1.94% ונסגר ב-7,659.44 נקודות. הנאסד”ק, שמרכז את מניות הטכנולוגיה, ירד ב-4.48% ל-26,140.03 נקודות, כשרק ביום שישי הוא איבד יותר מ-2%. בצד השני של התמונה, מדד הדאו ג’ונס דווקא עלה ב-0.67% ל-52,002.41 נקודות. הפער הזה מספר את סיפור השבוע: המשקיעים לא ברחו מהשוק כולו, הם יצאו מהמניות שעלו הכי הרבה והעבירו כסף לחברות ותיקות ויציבות יותר.
המכירות התרכזו במניות שקשורות לבינה המלאכותית: מניות זיכרון ושבבים, חברות תשתית מחשוב בענן, ורוב מניות “שבע המופלאות”, כשרק אפל הצליחה לסיים בעלייה. חששות לגבי היקף החוב שחלק מחברות התשתית לקחו כדי לממן את בניית מרכזי הנתונים הוסיפו לחץ. אחרי תקופה ארוכה שבה המניות האלה הובילו את השוק, מספיק נתון מאקרו אחד מאכזב כדי לגרום למשקיעים לממש רווחים.
חשוב לשים את הירידה בפרופורציה. ירידה של 4.5% בשבוע היא משמעותית, אבל היא מגיעה אחרי תקופה ארוכה של עליות חדות במניות הטכנולוגיה. תיקונים כאלה הם חלק טבעי מהתנהגות שוק המניות, והם לא מעידים בהכרח על שינוי מגמה ארוך טווח. מה שכן משתנה הוא הרגישות: כשהתמחור של חברות גבוה, השוק מגיב חזק יותר לכל הפתעה, לטובה או לרעה.
האינפלציה חזרה לכותרות, והפד שומר על עמימות
הטריגר המרכזי היה נתוני המחירים של חודש ספטמבר בארה”ב. גם מדד המחירים לצרכן וגם מדד המחירים ליצרן הגיעו גבוה מהציפיות, והחזירו את השאלה האם הפדרל ריזרב ייאלץ להעלות ריבית שוב. יו”ר הפד, קווין וורש, נמנע השבוע מלאותת על הצעד הבא. לפי תמחור השוק בסוף השבוע, הסיכוי להעלאת ריבית כבר בהחלטה של 27–28 באוקטובר נע סביב 15%, אבל הסיכוי להעלאה עד דצמבר מתומחר בכ-89%.
מעניין לראות דווקא את שוק האג”ח. למרות האינפלציה החמה, תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים ירדה במהלך השבוע מ-5.244% ל-5.098%, ירידה של כ-15 נקודות בסיס (2.78%-). כשמניות הטכנולוגיה נפלו, חלק מהכסף חיפש מקלט באג”ח ממשלתיות, והביקוש הזה הוריד את התשואות. בשבוע הקרוב הפד נמצא בתקופת השקט שלפני ההחלטה, כך שהשוק יגיב בעיקר לנתונים ולא להצהרות.
עבור החוסכים, לירידת התשואות יש צד חיובי שלא תמיד מקבל תשומת לב. כשהתשואות יורדות, מחירי האג”ח הקיימות עולים. המשמעות היא שרכיב האג”ח בקרן הפנסיה או בקופת הגמל עשה השבוע בדיוק את מה שהוא אמור לעשות: הוא התנהג אחרת מהמניות, ועזר לאזן את התיק. זו הסיבה שמסלולים מאוזנים, ובמיוחד מסלולים לבני 50 ומעלה, משלבים רכיב משמעותי של אג”ח. זה לא אומר שאג”ח הן חסינות מירידות, אבל בשבועות שבהם המניות נלחצות, הן לרוב מתנהגות אחרת.
תל אביב: שבוע חזק בהובלת הבנקים, הביטחון והשבבים
הבורסה המקומית הלכה בכיוון ההפוך. ת”א 35 עלה ב-4.01% ל-4,224.67 נקודות, ת”א 125 עלה ב-4.21% ל-4,091.37 נקודות ומדד ת”א בנקים 5 הוסיף 5.12% ונסגר ב-8,908.43 נקודות. העליות היו רחבות: מניות הביטחון, הבנייה, הנדל”ן, הביטוח והאנרגיה המתחדשת בלטו לטובה. מניית אלביט, למשל, עלתה בשבוע ביותר מ-14%.
אחד הגורמים המרכזיים היה מדד המחירים לצרכן בישראל לחודש ספטמבר, שירד ב-0.5% והוריד את קצב האינפלציה השנתי ל-1.6%. זו הייתה הפתעה חיובית ביחס לציפיות, והיא מחזקת את התרחיש שבו בנק ישראל ימשיך בהקלות או לפחות לא יחמיר. תשואת אג”ח ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדה לאזור 4.02%. גם מניות השבבים הדואליות, כמו קמטק, טאואר ונובה, תרמו לעליות ביום שישי.
חשוב לשים לב לנקודה טכנית: המסחר בתל אביב ביום שישי מסתיים בצהריים, לפני שנפתח המסחר בניו יורק. הירידה של יותר מ-2% בנאסד”ק ביום שישי עוד לא באה לידי ביטוי במחירים המקומיים, במיוחד אצל המניות הדואליות. לכן תחילת השבוע הבא בתל אביב עשויה להיות פחות ורודה מסוף השבוע הזה.
למה תל אביב הצליחה להתנתק מוול סטריט השבוע? חלק מהתשובה הוא בהרכב של המדדים. בבורסה המקומית יש משקל גבוה לבנקים, לחברות ביטוח, לנדל”ן ולתעשיות ביטחוניות, ומשקל נמוך יחסית לחברות הטכנולוגיה הגדולות שהובילו את הירידות בארה”ב. כשהלחץ מתרכז בסקטור אחד, שוק עם הרכב שונה יכול להתנהג אחרת לגמרי. זו עוד סיבה לכך שהחשיפה לשוק המקומי ממלאת תפקיד גם בתיק שרובו מושקע בחו”ל.
עוד עדכון שכדאי להכיר: בעדכון המדדים הקרוב אל על ודורל צפויות להיכנס למדד ת”א 35. עדכוני מדדים יוצרים זרמי כסף גדולים מצד קרנות המחקות את המדדים, ולכן הם יכולים להשפיע על מחירי המניות שנכנסות ויוצאות.
הדולר מתחזק: החיסכון בחו”ל קיבל כרית
שער הדולר-שקל עלה השבוע ב-1.65% ל-3.1117 שקלים לדולר, ונגע ברמה הגבוהה ביותר שלו מזה כחצי שנה. הנקודה החשובה לחוסכים היא שההתחזקות של הדולר ריככה מאוד את הירידות בוול סטריט. מי שמחזיק מניות אמריקאיות בלי גידור מט”ח, ומודד את החיסכון שלו בשקלים, ראה השבוע ירידה של כ-0.3% בלבד במדד ה-S&P 500 במקום כמעט 2%. במסלול שמחקה את הנאסד”ק, הירידה בשקלים הייתה קרוב ל-3% במקום 4.5%.
זה בדיוק התפקיד של פיזור מטבעי: כשיש לחץ על השווקים בחו”ל, הדולר נוטה פעמים רבות להתחזק מול השקל, וכך החשיפה למטבע עובדת כמעין בלם זעזועים. כדאי לבדוק מה מדיניות הגידור בקרן הפנסיה, בקופת הגמל או בקרן ההשתלמות שלכם, כי היא משנה את התוצאה בפועל.
נפט וזהב: ברנט קרוב ל-110 דולר, הזהב בתנודתיות
מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה ב-4.74% ל-109.69 דולר, כשרק ביום שישי נרשמה עלייה של כ-3.6%. העלייה נבעה מחששות להיצע במזרח התיכון. נפט יקר הוא לא רק עניין של מחירי דלק: הוא מזין את האינפלציה, ובמצב שבו הפד כבר שוקל העלאת ריבית, מחיר נפט סביב 110 דולר מוסיף לחץ.
בישראל ההשפעה כפולה: נפט יקר מייקר את הדלק והתחבורה, ושקל חלש מייקר את היבוא. השילוב הזה עלול להחזיר לחצי מחירים בחודשים הקרובים, גם אחרי נתון האינפלציה הנמוך של ספטמבר. לכן לא כדאי להסיק מנתון חודשי אחד שהאינפלציה בישראל כבר מאחורינו.
הזהב סיים את השבוע בירידה מתונה של 0.70% ל-4,186.70 דולר לאונקיה, אבל הדרך לשם הייתה תנודתית. אחרי נתוני האינפלציה בארה”ב הוא ירד ביום רביעי לאזור 4,108 דולר, ובהמשך השבוע תיקן את רוב הירידה. הציפייה להעלאת ריבית מקשה על הזהב, שלא משלם ריבית, ומנגד אי הוודאות הגיאופוליטית תומכת בו.
מה זה אומר עבור החיסכון הפנסיוני שלכם
שבוע כמו השבוע הזה הוא תזכורת טובה לכך שהחיסכון לטווח ארוך לא נמדד לפי מדד אחד. מי שהסתכל רק על הכותרות בוול סטריט היה חושב שזה היה שבוע רע. בפועל, חוסך עם תיק מפוזר בין ישראל לחו”ל, בין מניות לאג”ח ובין שקל לדולר, חווה שבוע מאוזן ואולי אפילו חיובי.
קחו דוגמה פשוטה של חוסך שחלק ממניות התיק שלו בישראל וחלק בארה”ב, בלי גידור מט”ח. החלק הישראלי עלה השבוע בכ-4%. החלק האמריקאי, במונחים שקליים, ירד בפחות מ-0.5%. ורכיב האג”ח נהנה מירידת התשואות. התוצאה המשוקללת רחוקה מאוד מהכותרת “הנאסד”ק צלל 4.5%”. זו לא תחזית לשבוע הבא, וההרכב בכל מסלול שונה, אבל זה ממחיש למה בונים תיק מכמה רכיבים שלא זזים יחד.
הנה כמה נקודות שכדאי לקחת מהשבוע:
- פיזור עובד כשצריך אותו. הירידות בטכנולוגיה האמריקאית קוזזו על ידי עליות בתל אביב, התחזקות הדולר וירידת התשואות באג”ח. אף אחד מהרכיבים האלה לא היה מספיק לבד.
- שימו לב לריכוזיות. מסלולים שמחקים את ה-S&P 500 או את הנאסד”ק חשופים במידה רבה לקומץ מניות טכנולוגיה. זה הניב תשואות יפות בשנים האחרונות, אבל גם יוצר רגישות גבוהה לשבועות כמו זה.
- לא לרדוף אחרי השוק המוביל. שבוע חזק בתל אביב אחרי שבוע חלש בניו יורק לא אמור להוביל להעברת כל החיסכון. המגמות מתחלפות מהר, ומעברי מסלול בתגובה לכותרות נוטים לפגוע בתשואה.
- תנו לזמן לעבוד. עבור חוסכים בני 45 ומעלה, השאלה המרכזית היא לא מה יקרה בשבוע הבא, אלא האם רמת הסיכון במסלול מתאימה למספר השנים שנותרו עד הפרישה.
על מה כדאי לעקוב בשבוע הקרוב
שלושה דברים יעמדו במרכז. הראשון הוא פתיחת המסחר בתל אביב, שתצטרך לעכל את הירידות של יום שישי בוול סטריט. השני הוא דוחות הרבעון השלישי של החברות האמריקאיות, ובמיוחד של חברות הטכנולוגיה, שיראו אם החששות סביב השקעות הבינה המלאכותית מוצדקים. השלישי הוא מחיר הנפט, שימשיך להשפיע על ציפיות האינפלציה לקראת החלטת הריבית של הפד ב-28 באוקטובר.
בשורה התחתונה
השבוע שהסתיים הראה עד כמה התמונה יכולה להיות שונה מהכותרות. הנאסד”ק ספג שבוע קשה, תל אביב רשמה שבוע חזק, הדולר התחזק והתשואות ירדו. עבור מי שחוסך לפנסיה, השילוב הזה ממחיש את הערך של תיק מפוזר ושל סבלנות. אין צורך להגיב לכל תנודה, אבל כן כדאי לוודא פעם בתקופה שהמסלול שבחרתם עדיין מתאים לגיל, לטווח ההשקעה ולרמת הסיכון שנוח לכם איתה.
אם אתם לא בטוחים איך התיק הפנסיוני שלכם בנוי, מה החשיפה שלו לטכנולוגיה האמריקאית או מה מדיניות הגידור במסלול, אשמח לעבור על זה איתכם. אפשר לתאם פגישת אבחון ולבדוק יחד שהחיסכון שלכם מתאים לשלב שבו אתם נמצאים.
מקור הנתונים: Investing.com. נתוני נפט ברנט: Yahoo Finance.
הירידה נבעה בעיקר מגל מכירות במניות שקשורות לבינה המלאכותית, כמו מניות שבבים, זיכרון ותשתיות ענן. נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה”ב הגבירו את החשש מהעלאת ריבית, ומשקיעים מימשו רווחים במניות שעלו הכי הרבה בתקופה האחרונה.
במדדים המקומיים יש משקל גבוה לבנקים, לביטוח, לנדל”ן ולביטחון, ומשקל נמוך לחברות הטכנולוגיה הגדולות שהובילו את הירידות בארה”ב. בנוסף, מדד המחירים לצרכן בישראל ירד ב-0.5% בספטמבר, נתון שהתקבל כהפתעה חיובית.
כשהדולר מתחזק, ההשקעות בחו”ל שאינן מגודרות שוות יותר בשקלים. השבוע הדולר עלה ב-1.65%, ולכן הירידה של מדד ה-S&P 500 במונחים שקליים הייתה כ-0.3% בלבד, במקום כמעט 2% בדולרים.
כשהתשואות יורדות, מחירי האג”ח הקיימות עולים. תשואת האג”ח ל-10 שנים ירדה השבוע ל-5.098%, ורכיב האג”ח במסלולים מאוזנים עזר לאזן את הירידות במניות הטכנולוגיה.
שינוי מסלול בתגובה לשבוע אחד נוטה לפגוע בתשואה לאורך זמן. השאלה החשובה היא האם רמת הסיכון במסלול מתאימה לגיל ולמספר השנים שנותרו עד הפרישה. אפשר לבדוק את זה בפגישת אבחון.
האמור בסקירה זו נועד למטרות מידע כללי בלבד, ואינו מהווה המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך או במוצרים פנסיוניים, ואינו מותאם לצרכיו ולנתוניו האישיים של כל אדם. הכותב, רפאל חביב, הוא סוכן ביטוח פנסיוני ופועל כסוכן המתוגמל על ידי גופים מוסדיים, ולכן עשוי להיות בעל זיקה למוצרים המוזכרים. ביצועי עבר אינם מעידים על תשואות בעתיד. הנתונים נכונים למועד כתיבת הסקירה ועשויים להשתנות.
