חודש אוקטובר 2026 היה אחד החודשים העמוסים של השנה. בישראל התקיימו בחירות שלא הכריעו, בוול סטריט התרחשה רוטציה חדה ממניות הטכנולוגיה לשאר השוק, הנפט עלה לחודש רביעי ברציפות וחצה את רף 110 הדולר לחבית, והזהב רשם ירידה חדה. בסקירה החודשית הזו ננסה לסדר את התמונה: מה קרה בכל אחד מהשווקים, מה עמד מאחורי התנועות, ובעיקר מה המשמעות עבור מי שחוסך לפנסיה, לקרן השתלמות או לקופת גמל ולא סוחר בשוק מדי יום.
תל אביב: הבחירות הכבידו על המניות המקומיות
הבורסה בתל אביב סיימה את אוקטובר בירידות. מדד ת”א 35 ירד ב-3.45% וננעל ב-4,058.95 נקודות, מדד ת”א 125 ירד ב-3.42% לרמה של 3,936.27 נקודות, ומדד ת”א בנקים 5 ירד ב-3.93%. חלק ניכר מהירידות נרשם בשבוע האחרון של החודש, סביב הבחירות לכנסת שהתקיימו ב-27 באוקטובר.
התוצאות לא הכריעו: אף אחד מהגושים לא הגיע ל-61 מנדטים, ובשוק מתייחסים לתקופה הקרובה כתקופה של אי-ודאות פוליטית, עם דיבורים על ממשלת אחדות, ממשלת מיעוט או מבוי סתום ממושך. השוק הגיב כפי שהוא נוטה להגיב לאי-ודאות. הסקטורים התלויים ביותר בכלכלה המקומית ובמדיניות הממשלה ספגו את המכה העיקרית: מדד הבנייה צנח ביום שאחרי הבחירות בלמעלה מ-8%, מדד הנדל”ן ירד בכ-6%, מניות הביטוח איבדו כ-10% בשלושה ימי מסחר, והבנקים ירדו באותו יום בכ-4.5% עד 5.6%.
חשוב לזכור את ההקשר: מדדי תל אביב רשמו עליות חדות בשנים האחרונות, ובתחילת אוקטובר מדד ת”א 35 עדיין הציג תשואה דו-ספרתית מתחילת השנה. ירידה של 3% עד 4% בחודש אחד, גם כשהיא מורגשת, היא חלק מהתנודתיות הרגילה של שוק מניות, במיוחד בתקופה של שינוי פוליטי.
נתון מעניין נוסף מהחודש נוגע להתנהגות המשקיעים. כבר באמצע אוקטובר, עוד לפני הבחירות, משכו משקיעים מהציבור מאות מיליוני שקלים מקרנות מחקות ומתעודות סל והעבירו סכומים גדולים לקרנות כספיות. באותו זמן המשקיעים הזרים והגופים המוסדיים היו דווקא קונים נטו של מניות. זה דפוס שחוזר על עצמו: בתקופות של לחץ, הציבור נוטה לברוח לנכסים סולידיים, בעוד גופים עם אופק השקעה ארוך מנצלים את הירידות. מי שחוסך לפנסיה הוא, מעצם הגדרתו, משקיע לטווח ארוך.
וול סטריט: רוטציה, לא קריסה
בארצות הברית התמונה הייתה מפוצלת. מדד נאסד”ק, שמוטה למניות הטכנולוגיה, ירד ב-5.30% באוקטובר וננעל ב-25,437 נקודות. זה החודש החלש ביותר שלו מאז מרץ 2025. מדד S&P 500 ירד ב-0.93% בלבד לרמה של 7,580.07 נקודות, ומדד דאו ג’ונס דווקא עלה ב-1.70% וננעל ב-51,770.31 נקודות.
מה עמד מאחורי הפער? עונת הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה עוררה ספקות לגבי היקף ההשקעות בבינה מלאכותית ולגבי התשואה שלהן. אמזון הציגה תזרים מזומנים חופשי שלילי בהיקף חריג על רקע הוצאות ההון, אלפבית החמיצה את התחזיות, ואינטל צנחה בחדות אחרי תחזית חלשה לרבעון הרביעי. מניות הטכנולוגיה והתקשורת היו הסקטורים היחידים שירדו באוקטובר, בעוד שאר השוק החזיק מעמד ואף עלה. במילים אחרות, לא מדובר בבריחה גורפת ממניות אלא בהעברת כסף מסקטור אחד לאחרים.
לחוסכים הלקח כפול. ראשית, פיזור בין סקטורים עבד: מי שמחזיק את השוק הרחב הרגיש את הירידה בטכנולוגיה הרבה פחות ממי שמרוכז בה. שנית, כדאי לבדוק כמה מהתיק שלכם חשוף בפועל למניות הטכנולוגיה הגדולות. מסלולים שעוקבים אחרי מדד S&P 500 או אחרי נאסד”ק חשופים אליהן במשקל גבוה, גם אם זה לא נראה כך במבט ראשון.
הדולר התחזק – והשקל ריכך את הירידות בחו”ל
שער הדולר-שקל עלה באוקטובר ב-2.16% לרמה של כ-3.14 שקלים לדולר. בתחילת החודש השקל עוד היה חזק, והדולר נסחר סביב 3.05 שקלים, אבל אחרי הבחירות השקל נחלש בחדות. הדולר קפץ ביום שאחריהן בכ-1.6%.
לחוסכים הישראלים יש לכך משמעות ישירה. רוב החיסכון הפנסיוני מושקע בחלקו בחו”ל, וכשהשקל נחלש, ערך ההשקעות האלה בשקלים עולה. בחישוב פשוט, ירידה של 5.3% בנאסד”ק הייתה במונחים שקליים ירידה של כ-3.3% בלבד, ומדד S&P 500, שירד בכ-0.9% בדולרים, הניב למשקיע הישראלי עלייה של כ-1.2% בשקלים. זו דוגמה טובה לכך שחשיפה למטבע חוץ משמשת לא פעם כ”בולם זעזועים” דווקא בתקופות של לחץ מקומי.
אג”ח: ירידה חדה בתשואות בארה”ב
תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים ירדה באוקטובר מ-5.29% ל-4.93%, ירידה של כ-0.36 נקודות אחוז. ירידה בתשואות פירושה עלייה במחירי האג”ח, ולכן רכיב האג”ח בתיקים המנוהלים תרם החודש לאיזון מול הירידות במניות. זה בדיוק התפקיד שהאג”ח אמורות למלא בתיק מפוזר.
עם זאת, התמונה בארה”ב אינה חד-משמעית. בסוף החודש התבטאו בכירים בפדרל ריזרב בכיוון של העלאת ריבית נוספת כדי לבלום את האינפלציה, והשווקים מתמחרים אפשרות כזו לקראת דצמבר. מחירי האנרגיה הגבוהים מקשים על הירידה באינפלציה, ולכן התנודתיות בשוק האג”ח צפויה להימשך.
נפט וזהב: כיוונים הפוכים
הנפט היה הסיפור הבולט בשוק הסחורות. מחיר חבית מסוג ברנט עלה באוקטובר בכ-19% לרמה של כ-113 דולר, החודש הרביעי ברציפות של עליות. המחיר כבר גבוה בכ-50% מרמתו ביוני. ברקע עומדים המתיחות סביב מצר הורמוז, הדיווחים על מוקשים ותקיפת מכליות, וחשש מחידוש העימות מול איראן. מחיר נפט גבוה מייקר את הייצור והתחבורה בעולם כולו ועלול להאט את הירידה באינפלציה, וזו אחת הסיבות לכך שהבנקים המרכזיים נזהרים מהורדות ריבית.
הזהב, לעומת זאת, ירד באוקטובר בכ-6.9% לרמה של כ-3,900 דולר לאונקיה. זו הירידה החודשית השנייה ברציפות, והזהב ירד אל מתחת לרף 4,000 הדולר. הציפיות להעלאת ריבית בארה”ב ומימוש רווחים אחרי עליות חדות מאוד בשנים האחרונות הכבידו על המחיר. גם כאן יש תזכורת חשובה: זהב נתפס כ”נכס מקלט”, אבל הוא תנודתי בעצמו ואינו מבטיח הגנה בכל תרחיש.
ישראל: ריבית ללא שינוי, אינפלציה ביעד
ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 3.25%. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, שפורסם באמצע אוקטובר, ירד ב-0.5% לרמה של 105.3 נקודות, וקצב האינפלציה השנתי עומד על 1.6%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%–3%). אינפלציה מתונה, יחד עם שקל שהיה חזק עד לאחרונה, אמורה לאפשר הורדות ריבית בהמשך. אבל אי-הוודאות הפוליטית, היחלשות השקל אחרי הבחירות ומחירי הנפט הגבוהים עשויים לגרום לבנק ישראל להמתין.
לחוסכים עם משכנתא או הלוואות בריבית משתנה, המשמעות היא שהקלה משמעותית בהחזרים כנראה אינה מעבר לפינה. לחוסכים בכלל, אינפלציה של 1.6% פירושה שתשואה ריאלית חיובית לאורך זמן עדיין דורשת השקעה מפוזרת ולא רק פיקדונות.
על מה כדאי לעקוב בנובמבר
החודש הקרוב צפוי להיות עמוס לא פחות. אלה האירועים המרכזיים שעשויים להשפיע על השווקים ועל החיסכון שלכם:
- הרכבת הממשלה בישראל. תוצאות הבחירות יוגשו לנשיא ב-4 בנובמבר, והכנסת החדשה תושבע ב-10 בנובמבר. כל בהירות לגבי זהות הממשלה הבאה ויציבותה עשויה להפחית את הלחץ על המניות המקומיות ועל השקל, ומשא ומתן ממושך עלול להאריך את התנודתיות.
- הפדרל ריזרב. ההתבטאויות על העלאת ריבית אפשרית בדצמבר יהפכו כל נתון אינפלציה ותעסוקה בארה”ב לאירוע שוק. נתוני התעסוקה ומדד המחירים האמריקאי יקבעו במידה רבה את כיוון תשואות האג”ח.
- מחירי האנרגיה והמפרץ. כל הסלמה או הרגעה סביב מצר הורמוז ואיראן תשפיע ישירות על מחיר הנפט, ודרכו על האינפלציה בעולם ועל מניות האנרגיה והתעופה.
- המשך עונת הדוחות. אחרי הירידות בטכנולוגיה, השוק יבחן אם מדובר ב”ניקוי” זמני של ציפיות או בתחילתה של מגמה ארוכה יותר בכל הנוגע להשקעות בבינה מלאכותית.
אין טעם לנסות לנחש את התוצאה של כל אחד מהאירועים האלה. מה שכן אפשר לעשות הוא לוודא שהחיסכון בנוי כך שיוכל לעמוד בטווח רחב של תרחישים, ולא תלוי בתרחיש אחד.
מה לוקחים מאוקטובר? חמש מסקנות לחוסכים
- פיזור עובד, גם כשלא מרגישים אותו. באותו חודש ירד נאסד”ק ב-5.3%, דאו ג’ונס עלה ב-1.7%, מחירי האג”ח עלו והדולר התחזק. תיק מפוזר בין אפיקים, אזורים ומטבעות ספג את הטלטלה טוב בהרבה מתיק מרוכז.
- לא מקבלים החלטות פנסיוניות בעקבות תוצאות בחירות. הירידות שאחרי הבחירות היו חדות, אבל החיסכון הפנסיוני נמדד בעשורים. מעבר למסלול סולידי “עד שיירגע” נוטה לנעול את ההפסד ולפספס את ההתאוששות.
- בדקו את החשיפה למניות הטכנולוגיה. מסלולי מדדים בחו”ל נשענים במידה רבה על קומץ חברות ענק. זה לא בהכרח רע, אבל חשוב לדעת זאת ולוודא שזה מתאים לגיל ולרמת הסיכון שלכם.
- המטבע הוא חלק מהתשואה. היחלשות השקל ריככה החודש את הירידות בחו”ל. בתקופה שבה השקל מתחזק המצב הפוך, ולכן כדאי להבין איזו חשיפה מטבעית יש בכל מסלול.
- תנודתיות היא המחיר של תשואה לטווח ארוך. חודש אדום אחד אינו מגמה. מה שחשוב הוא שהמסלול מותאם לגיל, ליעדים ולשנים שנותרו עד הפרישה, ושמבצעים בדיקה תקופתית מסודרת ולא תגובה רגשית.
לסיכום
אוקטובר 2026 הזכיר שהשווקים יכולים לנוע בכמה כיוונים בבת אחת: בורסה מקומית בלחץ פוליטי, רוטציה חדה בוול סטריט, נפט במגמת עלייה וזהב בירידה. על רקע כל זה, החוסכים שהחזיקו תיק מפוזר ומותאם לטווח הארוך הרגישו את הטלטלה הרבה פחות ממה שהכותרות רמזו. החודשים הקרובים צפויים להמשיך להיות תנודתיים, עם הרכבת הממשלה בישראל, החלטת הריבית בארה”ב בדצמבר והמתיחות במפרץ, ולכן זה זמן טוב לוודא שהחיסכון שלכם בנוי נכון עבורכם.
רוצים לבדוק אם המסלולים בפנסיה, בקרן ההשתלמות ובקופת הגמל שלכם מתאימים לגיל ולמטרות שלכם? מוזמנים לתאם שיחת היכרות ללא התחייבות.
מקור הנתונים: Investing.com; נפט ברנט וזהב: Yahoo Finance. הנתונים נכונים לנעילת המסחר ב-30/10/2026.
הירידות התרכזו סביב הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר. אף גוש לא הגיע ל-61 מנדטים, ואי-הוודאות הפוליטית הכבידה בעיקר על הסקטורים המקומיים: בנייה, נדל”ן, ביטוח ובנקים. מדד ת”א 35 ירד בחודש ב-3.45%.
באוקטובר נרשמה רוטציה ממניות הטכנולוגיה לשאר השוק. דוחות של ענקיות הטכנולוגיה עוררו ספקות לגבי ההשקעות בבינה מלאכותית, ונאסד”ק ירד ב-5.3%. דאו ג’ונס, שמשקל הטכנולוגיה בו נמוך יותר, עלה ב-1.7%.
הדולר עלה באוקטובר בכ-2.16% מול השקל. מאחר שחלק מהחיסכון הפנסיוני מושקע בחו”ל, היחלשות השקל הגדילה את ערך ההשקעות האלה בשקלים וריככה את הירידות במניות בארה”ב.
מעבר מסלול בתגובה לירידות קצרות טווח נוטה לנעול את ההפסד ולפספס את ההתאוששות. בחירת המסלול צריכה להתבסס על הגיל, היעדים ומספר השנים עד הפרישה, במסגרת בדיקה תקופתית מסודרת.
ריבית בנק ישראל נותרה 3.25%. מדד המחירים לצרכן לספטמבר ירד ב-0.5%, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.6%, בתוך טווח היעד של 1%–3%.
המידע בסקירה זו הוא כללי בלבד ואינו מהווה המלצה לביצוע פעולה כלשהי, ואינו מותאם לנתונים ולצרכים האישיים של כל אדם. ביצועי עבר אינם מעידים על תשואות בעתיד. רפאל חביב הוא סוכן ביטוח פנסיוני ומומחה השקעות, ועשוי לקבל עמלות מהגופים המוסדיים שאת מוצריהם הוא משווק. לפני קבלת החלטה מומלץ לקיים בדיקה אישית מותאמת.
