שבוע המסחר שהסתיים ב-17 ביולי 2026 סיפק תמונה מפוצלת בין השוק המקומי לשווקים בארצות הברית. בתל אביב נרשמו עליות רוחביות בהובלת מדד הבנקים, על רקע מדד מחירים לצרכן שהפתיע כלפי מטה והוריד את האינפלציה השנתית לשפל של כחמש שנים. בוול סטריט, לעומת זאת, נמשך גל המימושים במניות השבבים והבינה המלאכותית, והמדדים המובילים ננעלו בירידות. הכותרת הבולטת ביותר של השבוע הגיעה דווקא משוק
הסחורות: מחיר הנפט זינק בכ-15.5% בתוך שבוע אחד, בעקבות ההסלמה המחודשת בין ארצות הברית לאיראן והשיבוש בתנועה במיצר הורמוז.
הזינוק החריג במחיר הנפט – מה עמד מאחוריו
העלייה החדה במחיר הנפט הייתה האירוע המשמעותי ביותר בשווקים השבוע. מחיר החבית נסגר על 82.49 דולר, עלייה שבועית של 15.52% – הזינוק השבועי החד ביותר מזה חודשים ארוכים.
שלושה גורמים עיקריים הצטרפו יחד:
- קריסת הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן. מזכר ההבנות שנחתם בחודש הקודם לא החזיק מעמד, וארצות הברית חזרה לתקיפות אוויריות רצופות נגד יעדים באיראן – כולל תשתיות ימיות ולוגיסטיות.
- חידוש המצור הימי על נמלי איראן. בתחילת השבוע הוחזר המצור הימי האמריקאי באזור מיצר הורמוז, ובמקביל דווח על פגיעה במכליות נפט באזור. השילוב הזה העלה בחדות את פרמיות הביטוח הימי ואת עלויות ההובלה.
- שיבוש בפועל בתנועת הנפט במיצר הורמוז. מיצר הורמוז הוא צוואר הבקבוק המרכזי של שוק האנרגיה העולמי, ודרכו עוברים כ-20% מצריכת הנפט העולמית. השבוע דווח על ירידה חדה בהיקף המעבר בפועל דרך המיצר, מה שהפך את הסיכון מתיאורטי למוחשי.
חשוב להבין את ההיגיון שמאחורי התמחור: השוק אינו מתמחר רק את המחסור בפועל, אלא בעיקר את פרמיית הסיכון – ההסתברות לשיבוש רחב יותר. זו הסיבה שמחירי הנפט מסוגלים לזנק בעשרות אחוזים בתוך ימים ולרדת באותה מהירות כשהמתיחות נרגעת, כפי שראינו בחודשים האחרונים. עבור המשקיע הישראלי המשמעות כפולה: מצד אחד השפעה אפשרית על מחירי הדלק והאנרגיה בהמשך, ומצד שני חשיפה עקיפה דרך מניות האנרגיה והתשתיות בתיק ההשקעות.
מדד המחירים לצרכן: האינפלציה בשפל של חמש שנים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) פרסמה השבוע את מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2026, והנתון הפתיע את השוק. המדד נותר ללא שינוי בהשוואה למאי, בעוד שרוב הכלכלנים צפו ירידה של 0.1%.
הנקודה החשובה יותר היא הקצב השנתי: האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירדה ל-1.6%, לעומת 1.9% בחודש הקודם. מדובר ברמה הנמוכה ביותר בכחמש שנים, ובעומק תחום היעד של בנק ישראל (1%-3%) – אפילו מתחת לאמצע היעד.
בפילוח הסעיפים נרשמה תמונה מעורבת שהתקזזה: עליות בסעיפי תרבות ובידור (1.0%), דיור (0.7%), בריאות (0.6%) ומזון (0.4%), אל מול ירידה חדה של 5.2% בסעיף העונתי של פירות וירקות טריים, שתרם לבדו ירידה של כ-0.12% במדד.
במקביל פרסמה הלמ”ס את מדד מחירי הדירות, שהמשיך להציג התקררות ברורה: ירידה של 1.0% בעסקאות אפריל-מאי לעומת מרץ-אפריל – הירידה הדו-חודשית החדה ביותר זה כשמונה שנים. בהסתכלות שנתית מדובר בירידה של כ-2%, כאשר מחוז תל אביב הוביל עם ירידה של 2.3%.
המשמעות המעשית: נתון אינפלציה נמוך כל כך מחזק את הציפיות להמשך הפחתות ריבית מצד בנק ישראל, שכבר הוריד את הריבית ל-3.5% בתחילת החודש (ריבית פריים 5%) וסימן בתחזיותיו שתי הפחתות נוספות בשנה הקרובה. עבור בעלי משכנתאות במסלול פריים מדובר בהקלה מתמשכת; עבור מי שמחזיק אפיקים צמודי מדד, נתון כזה מקטין את התשואה הריאלית העודפת שהאפיק הצמוד מספק ביחס לאפיק השקלי.
הבורסה בתל אביב: הבנקים מובילים את העליות
שוק המניות המקומי סיכם שבוע חיובי במיוחד. מדד ת”א 35 עלה ב-2.10% ונסגר על 4,140.43 נקודות, ומדד ת”א 125 עלה ב-1.85% לרמה של 4,081.26 נקודות. הבולט מכולם היה מדד ת”א בנקים, שזינק ב-3.80% ונסגר על 8,381.90 נקודות.
העוצמה של השוק המקומי נובעת משילוב של גורמים: הציפיות למדד נמוך שהתממשו בפועל, סביבת ריבית יורדת שתומכת בפעילות האשראי ובשוק ההון, ותחזית צמיחה מעודכנת כלפי מעלה של בנק ישראל ל-4% ב-2026. ראוי לשים לב שהשוק המקומי הפגין חוסן ביחס לשווקים בארצות הברית, ובניגוד גמור אליהם – תופעה שחזרה על עצמה לא פעם בשנה האחרונה.
וול סטריט: המימושים במניות השבבים מתרחבים
בארצות הברית התמונה הייתה הפוכה. מדד S&P 500 ירד ב-1.55% ונעל את השבוע על 7,457.69 נקודות, מדד נאסד”ק איבד 2.90% ונסגר על 25,520.24 נקודות, ומדד דאו ג’ונס ירד ב-0.77% לרמה של 52,146.42 נקודות.
מקור הלחץ ברור: מניות השבבים והבינה המלאכותית, שהובילו את העליות מתחילת השנה, עברו לגל מימושים חד. מדד השבבים של פילדלפיה רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מזה למעלה משנה. מה שהתחיל כמימוש ממוקד בסקטור אחד התרחב במהלך השבוע לסנטימנט של הימנעות מסיכון (Risk-Off) בשוק כולו, על רקע חששות מרמות התמחור, עונת דוחות עמוסה וההסלמה הגיאופוליטית.
בצד המאקרו האמריקאי, מדד המחירים לצרכן לחודש יוני שפורסם ביום שלישי הפתיע לטובה: ירידה חודשית של 0.4% – החדה ביותר מזה שנים – שהורידה את האינפלציה השנתית ל-3.5%, לעומת צפי ל-3.8%. הירידה הונעה בעיקר ממחירי האנרגיה, ולכן דווקא הזינוק בנפט השבוע מעלה סימן שאלה לגבי הנתון של יולי. הפדרל ריזרב, בראשות היו”ר קווין וורש, צפוי להתכנס להחלטת ריבית ב-28-29 ביולי, כאשר הריבית עומדת כיום בטווח של 3.50%-3.75%.
מטבע, אג”ח וסחורות
דולר-שקל: השקל נחלש ב-1.30% מול הדולר, ושער החליפין נסגר על 3.0428. מדובר בתפנית ביחס למגמת הייסוף החזקה של החודשים האחרונים, והיא משקפת בעיקר את עליית פרמיית הסיכון האזורית בעקבות ההסלמה מול איראן ואת המעבר של משקיעים לנכסי מקלט דולריים.
אג”ח ארצות הברית ל-10 שנים: התשואה נסגרה על 4.545%, בשינוי שבועי של 0.33%-. למרות הזינוק בנפט ובסיכון הגיאופוליטי, התשואות נותרו יציבות יחסית – שילוב של ביקוש לנכסי מקלט מצד אחד וחשש מלחצי אינפלציה מתחדשים מצד שני.
זהב: דווקא בשבוע של הסלמה גיאופוליטית ירד הזהב ב-2.31% ונסגר על 4,018.80 דולר לאונקיה. הירידה מיוחסת בעיקר למימוש רווחים לאחר עליות חדות, ולעמדה הזהירה של הפדרל ריזרב בנוגע להפחתות ריבית – סביבת ריבית ריאלית גבוהה פועלת נגד הזהב, שאינו נושא תשואה שוטפת.
מה צריך לעקוב אחריו בשבוע הקרוב
- ההתפתחויות במיצר הורמוז. זהו המשתנה שיקבע את כיוון מחירי האנרגיה, ובעקיפין גם את ציפיות האינפלציה בעולם.
- עונת הדוחות בוול סטריט. השבוע הקרוב עמוס בפרסומי תוצאות, במיוחד בסקטור הטכנולוגיה – שם התמחורים גבוהים והרגישות לאכזבות גדולה.
- החלטת הריבית של הפדרל ריזרב ב-28-29 ביולי והמסרים שיילוו אליה.
- החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל ב-31 באוגוסט, לאור נתון האינפלציה הנמוך.
מה זה אומר עבור התיק שלכם
שבוע כמו זה ממחיש היטב עיקרון בסיסי: תיק שמרוכז בסקטור אחד או בשוק אחד חשוף לתנודות חדות שאין דרך לחזות מראש. מי שהיה מרוכז במניות שבבים חווה שבוע קשה; מי שהיה מפוזר בין השוק המקומי לשווקים בחו”ל, בין סקטורים שונים ובין אפיקים סולידיים למנייתיים – חווה שבוע מתון בהרבה.
נקודה שנייה נוגעת לחיסכון הפנסיוני. תנודות שבועיות אינן הפרמטר שצריך להנחות מסלול חיסכון ארוך טווח, אבל שינויים מבניים – סביבת ריבית יורדת בישראל, אינפלציה בשפל, שינוי בפרמיית הסיכון האזורית – כן משפיעים לאורך זמן על התאמת מסלול ההשקעה לגיל, לאופק החיסכון ולרמת הסיכון האישית. זה בדיוק סוג הבדיקה שנכון לעשות אחת לתקופה, ולא בעקבות כותרת בעיתון.
לסיכום
שבוע של ניגודים: שוק מקומי חזק על רקע אינפלציה בשפל, מול שווקים בארצות הברית שנסוגו בהובלת מניות הטכנולוגיה, וזינוק חד במחירי האנרגיה שמזכיר עד כמה גורמים גיאופוליטיים מסוגלים לשנות את התמונה בתוך ימים. עבור החוסך ארוך הטווח, שבוע כזה אינו קריאה לפעולה – אלא תזכורת לבדוק שהתיק בנוי נכון מלכתחילה.
רוצים לבחון את הרכב החיסכון הפנסיוני ותיק ההשקעות שלכם לאור השינויים בשוק? אתם מוזמנים לפגישת אבחון אישית ללא עלות וללא התחייבות.
נתוני הסגירה מבוססים על Investing.com. את הסקירה השבועית הקודמת ניתן לקרוא כאן, וסקירות נוספות זמינות במדור הסקירות השבועיות.
רפאל חביב הוא סוכן ביטוח פנסיוני ומומחה השקעות ב-NEW-TONE השקעות. האמור בסקירה זו הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה תחליף לבדיקה אישית המתחשבת בנתוניו ובצרכיו של כל אדם, ואין לראות בו המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך או במוצרים פיננסיים.
שאלות ותשובות
הזינוק נבע משילוב של קריסת הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן, חידוש המצור הימי האמריקאי על נמלי איראן, ושיבוש ממשי בתנועת מכליות הנפט במיצר הורמוז — נתיב שדרכו עוברים כ-20% מצריכת הנפט העולמית. השוק מתמחר בעיקר את פרמיית הסיכון להמשך השיבוש, ולא רק את המחסור בפועל.
המדד נותר ללא שינוי לעומת מאי, בעוד הצפי היה לירידה של 0.1%. האינפלציה השנתית ירדה ל-1.6% — הרמה הנמוכה ביותר בכחמש שנים, ובעומק תחום היעד של בנק ישראל.
אינפלציה נמוכה מחזקת את הציפיות להמשך הפחתות ריבית. בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.5% בתחילת יולי וסימן בתחזיותיו שתי הפחתות נוספות בשנה הקרובה. החלטת הריבית הבאה צפויה ב-31 באוגוסט 2026.
השוק המקומי הושפע בעיקר מגורמים מקומיים — נתון אינפלציה נמוך, ציפיות להמשך הפחתות ריבית ותחזית צמיחה שעודכנה כלפי מעלה — בעוד שוול סטריט הושפעה מגל מימושים ממוקד במניות השבבים והבינה המלאכותית.
הירידה של 2.31% מיוחסת בעיקר למימוש רווחים לאחר עליות חדות ולעמדה הזהירה של הפדרל ריזרב בנוגע להפחתות ריבית. סביבת ריבית ריאלית גבוהה מייקרת את עלות ההחזקה בזהב, שאינו נושא תשואה שוטפת.
