שבוע המסחר שהסתיים ב-24 ביולי 2026 היה שבוע שבו שוק האנרגיה הכתיב את הטון לכל שאר השווקים. מחיר הנפט טיפס שבוע שני ברציפות והתקרב לרף 100 הדולר לחבית, על רקע הסלמה מתמשכת בין ארצות הברית לאיראן ושיבוש כפול בנתיבי השילוח הימיים. בוול סטריט התוצאה הייתה שבוע שלילי נוסף, שהתחדד בגלל גל מכירות במניות הבינה המלאכותית. בתל אביב, לעומת זאת, נמשכה התופעה שמלווה אותנו כבר חודשים: השוק המקומי המשיך לעלות בנפרד מהשווקים בארצות הברית.
הנפט לעבר 100 דולר: השבוע השני ברציפות של זינוק
מחיר הנפט נסגר על 96.78 דולר לחבית, עלייה שבועית של 9.85%. זהו השבוע השני ברציפות של עלייה חדה, ובמהלכו אף נחצה לראשונה מאז מאי רף 100 הדולר במסחר התוך-יומי. שלושה גורמים דחפו את המחיר כלפי מעלה:
- המשך התקיפות האמריקאיות באיראן. צבא ארצות הברית דיווח בסוף השבוע על הגל ה-13 ברציפות של תקיפות נגד יעדים איראניים, בהם מתקני אחסון כלי טיס בלתי מאוישים ועמדות תצפית חופיות – בדיוק אותן תשתיות שמאפשרות לאיראן לאיים על התנועה הימית.
- פתיחת חזית שנייה בים האדום. השבוע דווח על תקיפת שתי מכליות נפט סעודיות בים האדום. המשמעות מהותית: ים סוף היה עד כה נתיב היצוא החלופי של סעודיה כשמיצר הורמוז משובש. כשגם הוא הופך מסוכן, נסגרת גם דלת המילוט.
- העדר אופק דיפלומטי. שני הצדדים שללו מגעים בטווח הקרוב. ביום שישי אמנם נרשמה נסיגה של כ-3% במחיר, בעקבות דיווח על ניסיון תיווך להחייאת מגעים בין ארצות הברית לאיראן, אך היא לא שינתה את התמונה השבועית.
מה שחשוב להבין הוא שהשוק אינו מתמחר את המחסור בפועל אלא את משך השיבוש הצפוי. כל שבוע נוסף שבו התנועה בהורמוז ובבאב אל-מנדב מוגבלת מתורגם לפרמיית סיכון גבוהה יותר בעקום החוזים. זו הסיבה שמחירי אנרגיה יכולים לזנק עשרות אחוזים בתוך שבועות ולהתאדות באותה מהירות ברגע שנוצר אופק להסדר.
וול סטריט: החשבון על ההשקעות בבינה מלאכותית מגיע לשולחן
המדדים המובילים בארצות הברית סגרו שבוע שלילי נוסף. מדד נאסד”ק איבד 2.13% ונסגר על 24,975.82 נקודות, מדד S&P 500 ירד ב-0.61% ל-7,411.98 נקודות, ומדד דאו ג’ונס נסוג ב-0.38% ל-51,947.25 נקודות – שבוע שלישי ברציפות של ירידות עבור הדאו.
לב האירוע היה יום חמישי. שבע חברות הטכנולוגיה הגדולות (“Magnificent Seven”) מחקו יחד כ-800 מיליארד דולר משווי השוק שלהן ביום מסחר אחד. הטריגר לא היה אכזבה מההכנסות אלא דווקא מהיקף ההשקעות: עונת הדוחות חשפה שהוצאות ההון של ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות לתפוח בקצב חד. טסלה, למשל, פספסה את תחזיות הרווח כשהוצאות ההון שלה זינקו ב-142% לעומת הרבעון המקביל, והמניה איבדה עשרות אחוזים מערכה בתוך ימים.
השאלה שהשוק מתחיל לשאול בקול רם היא לא “האם הבינה המלאכותית תשנה את העולם” אלא “מתי ההשקעות האלה יחזירו את עצמן”. ביום שישי המחיש זאת היטב מקרה אינטל: המניה ירדה בכ-8% למרות דוחות רבעוניים שהיכו את התחזיות. כשהשוק במצב רוח כזה, אפילו חדשות טובות לא עוזרות.
ברקע נכנס לתוקף בסוף השבוע מערך המכסים הגלובלי החדש של ממשל טראמפ, שחל על כמעט כל היבוא לארצות הברית – גורם נוסף שמוסיף אי-ודאות לתמחור עלויות ולציפיות האינפלציה.
הבורסה בתל אביב: שבוע חזק – אבל לא בהובלת הבנקים
השוק המקומי סיכם שבוע חיובי בולט. מדד ת”א 35 עלה ב-2.72% ונסגר על 4,253.08 נקודות, ומדד ת”א 125 עלה ב-2.27% לרמה של 4,173.88 נקודות. זאת למרות שבוע מסחר מקוצר – הבורסה הייתה סגורה ביום חמישי לציון תשעה באב.
הפרט המעניין השבוע הוא דווקא מה שלא עלה. מדד ת”א בנקים נותר כמעט ללא שינוי, בירידה קלה של 0.12%, ונסגר על 8,372.18 נקודות – זאת אחרי זינוק של 3.8% בשבוע הקודם. במילים אחרות, העלייה השבועית בת”א לא הגיעה מהמנוע הרגיל. את ההובלה לקחו הסקטורים שנהנים מהסביבה הגיאופוליטית הנוכחית, ובראשם המניות הביטחוניות, שהמשיכו לדווח על הזמנות והתקשרויות חדשות.
הפער בין תל אביב לוול סטריט חוזר על עצמו כבר שבועות רבים, והוא נובע ממבנה שונה לחלוטין: השוק האמריקאי נשלט על ידי מניות טכנולוגיה בתמחור גבוה שרגישות מאוד לשינוי סנטימנט, בעוד המדדים בתל אביב נשענים על בנקים, ביטוח, נדל”ן וביטחוניות. זו בדיוק הסיבה שפיזור בין שווקים אינו סיסמה אלא מנגנון עבודה.
מטבע, אג”ח וסחורות
דולר-שקל: השקל נחלש ב-0.28% מול הדולר, ושער החליפין נסגר על 3.0514. זהו שבוע שני ברציפות של פיחות מתון, שמשקף בעיקר את עליית פרמיית הסיכון האזורית. עדיין מדובר בתנועה קטנה בהרבה מזו של השבוע הקודם, והשקל נותר קרוב מאוד לרמת 3 השקלים לדולר.
אג”ח ארצות הברית ל-10 שנים: התשואה עלתה ל-4.679%, שינוי שבועי של 3.03%. זו התגובה הישירה למחירי האנרגיה: כשהנפט מתקרב ל-100 דולר, ציפיות האינפלציה עולות, ואיתן התשואה הנדרשת על אג”ח ארוכות. חלק מהשוק כבר מתמחר תרחיש שנראה רחוק לפני חודשים ספורים – לא הפחתת ריבית נוספת בארצות הברית, אלא דווקא העלאה בהמשך השנה.
זהב: עלה ב-1.29% ונסגר על 4,070.80 דולר לאונקיה. העלייה משקפת ביקוש לנכסי מקלט, אך היא מתונה יחסית לעוצמת האירועים – משום שעליית התשואות הריאליות פועלת בכיוון ההפוך ומייקרת את עלות ההחזקה בזהב, שאינו נושא תשואה שוטפת.
מה צריך לעקוב אחריו בשבוע הקרוב
- החלטת הריבית של הפדרל ריזרב ב-28-29 ביולי. הריבית עומדת כיום בטווח 3.50%-3.75%, והשוק אינו מצפה לשינוי. מה שיקבע הוא הניסוח: אם היו”ר קווין וורש יקשור במפורש בין מחירי האנרגיה לסיכוני אינפלציה, הדבר יחזק משמעותית את ציפיות ההידוק.
- דוחות ענקיות הטכנולוגיה. מיקרוסופט, מטא ואפל מדווחות השבוע. אחרי שהשוק העניש את מי שהגדיל הוצאות הון, ההתייחסות של החברות האלה לתקציבי הבינה המלאכותית תהיה מבחן אמיתי.
- ההתפתחויות במיצר הורמוז ובים האדום. זהו המשתנה היחיד שמסוגל להזיז את כל שאר הלוחות בבת אחת – לשני הכיוונים.
- החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל ב-31 באוגוסט, על רקע האינפלציה המקומית הנמוכה מצד אחד ומחירי אנרגיה עולים מצד שני.
מה זה אומר עבור התיק שלכם
שבוע כזה ממחיש עיקרון שקל לשכוח בתקופות רגועות: מקורות הסיכון בתיק אינם תמיד אלה שנראים בכותרות. מי שהיה חשוף בעיקר למניות טכנולוגיה אמריקאיות חווה שבוע שני קשה ברציפות; מי שהיה מפוזר בין השוק המקומי לשווקים בחו”ל, ובין סקטורים שונים, ראה תמונה מאוזנת בהרבה. הפיזור לא מנע את הירידות – הוא רק מנע מהן להיות התמונה כולה.
נקודה שנייה נוגעת לחיסכון הפנסיוני ארוך הטווח. מחירי אנרגיה גבוהים ותשואות אג”ח עולות אינם אירוע חולף אלא שינוי בסביבה: הם משפיעים על התשואה הצפויה באפיק הסולידי, על התמחור של מניות צמיחה, ועל היחס בין מסלול צמוד מדד למסלול שקלי. אלה בדיוק הפרמטרים שנכון לבחון אחת לתקופה – בהתאם לגיל, לאופק החיסכון ולרמת הסיכון האישית – ולא בתגובה לכותרת בעיתון.
לסיכום
שבוע שבו הגיאופוליטיקה קבעה את מחיר האנרגיה, מחיר האנרגיה קבע את התשואות, והתשואות לחצו על מניות הצמיחה. בתוך כל זה, השוק הישראלי המשיך במסלול נפרד ורשם עליות נאות – תזכורת לכך שקורלציה בין שווקים אינה קבועה, ושתיק מפוזר נבנה מראש ולא בדיעבד.
רוצים לבחון את הרכב החיסכון הפנסיוני ותיק ההשקעות שלכם לאור השינויים בשוק? אתם מוזמנים לפגישת אבחון אישית ללא עלות וללא התחייבות.
נתוני הסגירה מבוססים על Investing.com. את הסקירה השבועית הקודמת ניתן לקרוא כאן, וסקירות נוספות זמינות במדור הסקירות השבועיות.
רפאל חביב הוא סוכן ביטוח פנסיוני ומומחה השקעות ב-NEW-TONE השקעות. האמור בסקירה זו הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה תחליף לבדיקה אישית המתחשבת בנתוניו ובצרכיו של כל אדם, ואין לראות בו המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך או במוצרים פיננסיים.
שאלות ותשובות
העלייה נובעת משילוב של המשך התקיפות האמריקאיות נגד יעדים באיראן, תקיפת מכליות נפט סעודיות בים האדום — נתיב היצוא החלופי כשמיצר הורמוז משובש — והעדר אופק דיפלומטי. השוק מתמחר בעיקר את משך השיבוש הצפוי בנתיבי השילוח, ולא רק את המחסור בפועל.
מוקד החשש עבר מההכנסות אל הוצאות ההון. עונת הדוחות חשפה שההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה בתשתיות בינה מלאכותית ממשיכות לתפוח בקצב חד, והשוק החל לשאול מתי ההשקעות האלה יחזירו את עצמן. ביום חמישי מחקו שבע חברות הטכנולוגיה הגדולות כ-800 מיליארד דולר משווי השוק שלהן.
מבנה המדדים שונה לחלוטין. השוק האמריקאי נשלט על ידי מניות טכנולוגיה בתמחור גבוה שרגישות מאוד לשינויי סנטימנט, בעוד המדדים בתל אביב נשענים על בנקים, ביטוח, נדל”ן וביטחוניות. השבוע הובילו את העליות בתל אביב דווקא המניות הביטחוניות, בעוד מדד ת”א בנקים נותר כמעט ללא שינוי.
התשואה עלתה ל-4.679%. כשמחירי האנרגיה מטפסים, ציפיות האינפלציה עולות ואיתן התשואה שהמשקיעים דורשים על אג”ח ארוכות. המשמעות המעשית: ירידת מחירים באפיק הסולידי הארוך, ולחץ על התמחור של מניות צמיחה שהערכת השווי שלהן רגישה לריבית.
הריבית עומדת כיום בטווח של 3.50%-3.75%, והשוק אינו מצפה לשינוי בהחלטה זו. מה שיקבע את תגובת השווקים הוא הניסוח — ובפרט האם היו”ר קווין וורש יקשור במפורש בין מחירי האנרגיה לסיכוני האינפלציה.
